אלשיך על שמואל א ב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"ובני עלי בני בליעל לא ידעו את ה'." זולת הכתוב למעלה בפסוק הקודם, יתכן עוד מקושר אל פסוק זה. יאמר, כי הרבה זכות עושה והרבה תפלה עושה. והוא הפך דברי בני האדם האומרים כי חינוך ולימוד הנער בתורה ומצות ודרך ה' תלוי באב, כי הגדל עם אביו יגדל בשם טוב, כי אביו מלמדו להועיל, מה שאין כן אשר אין לו אב או שהוא רחוק ממנו. ולא זו הדרך, כי עינינו הרואות כמה שאביהם ואמם עזבום והמה חכמים שלמים, וכן רבים גדלו את פני אביהם ולא למדו מטוב מעשיהם וילפתו אורחות דרכם. אך אין זה כי אם שבזכותא תליא מילתא, ואשר ישחר אל אל ואל שדי יתחנן, יתן לו זרע אנשים צדיקים לעבוד את ה' יהי עמו ויעל במעלות השלמות והכשרון. וזה מאמר הכתוב "וילך אלקנה שהוא אבי הנער הרמתה על ביתו" (שמואל א ב יא), ובלי אב הנער היה משרת את ה' בתורה ובכשרון את פני עלי הכהן, אשר לא אביו הוא, אך בני עלי הידוע שהוא צדיק, היו בני בליעל, עד גדר שלא ידעו את ה', עם היות שהיו אתו עמו כי לא פירשו מאביהם: