אלשיך על אסתר א כא
(כא) ויטב הדבר. אמר, כי הנה היו שם השרים והחכמים יודעי העתים כרשנא שתר וכו'. אמר [שאף] שלא היה טוב הדבר רק לפני המלך והשרים מפני כבודם שלא החשיבם לבא לפניהם, אך לפני החכמים אשר על המשפט לא טוב הדבר לשפוט אותה משפט מות, עם כל זה לא חש המלך אליהם מפני כבוד השרים, ויעש כדבר ממוכן עם היותו יחיד וקטון שבשבעת חביריו. כי אפילו את פיהם לא שאל לראות מה בפיהם גם המה להטות אחר הרוב בהיותם גדולים וטובים ממנו והוא הקטון שבכלם מן הטעם שכתבנו, כי אם ויעש המלך כדבר ממוכן לבדו: