אלמנות (ביאליק)

אִי יְמֵי זְוָעָה אֲרוּרֵי אֱלֹהִים, מַדּוּעַ לְלֹא שְׁאָר וָזֵכֶר
לֹא נִמְחֵיתֶם כָּלָה מִקֶּרֶב לִבִּי וּמִסֵּפֶר חַיָּי,
אוֹ טוֹב מִזֶּה, לוּ בְעֵינְכֶם וּכְתֻמְּכֶם, עַל כָּל-זַלְעֲפוֹתֵיכֶם,
אֵין נִגְרָע מֵהֶן דָּבָר, תַּעַמְדוּ לְפָנַי תָּמִיד,
וּדְלִיתֶם יוֹם-יוֹם, הַשְׁכֵּם וְדָלֹה, מִמְּצוּלַת נַפְשִׁי
צַעֲקַת כָּל-חֲמָסָהּ וְנַהֲמַת כָּל-רַחֲמֶיהָ יָחַד.
אָכֵן רָחֲקוּ מֶנִּי הַיָּמִים הָהֵם, אַךְ עוֹד אֵימֵיהֶם
חֲדָשִׁים לְנֶגְדִּי תָמִיד, וּכְמוּקָע אֶל צְלוּבוֹ
בְּמַסְמְרִים נִצְמַדְתִּי לִדְמוּת אַלְמְנוּתֵךְ הַשּׁוֹמֵמָה,
אִמִּי, עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה וְלֹא רֻחָמָה!
רְאִי, זָרְקָה שֵׂיבָה בִצְדָעַי וּמִצְחִי מְסֻרְגָּל וּמְשֻׂרְטָט,
רַבַּת הָכְלַמְתִּי מִנְּעוּרַי וָאֶלְמַד לִסְלֹחַ רַבַּת,
אַךְ חֶרְפַּת עָנְיֵךְ וּמְרוּדַיִךְ עוֹדֶנָּה כַמּוֹקֵד בַּעֲצָמַי,
לֹא אוּכַל כַּפְּרָהּ. גַּם לְךָ, אֱלֹהִים, לֹא אֲכַפְּרֶנָּה,
וּמִכָּל-שִׁירַי וּקְרָבַי תִּבְקַעְנָה אֵלֶיךָ לַהֲבוֹתֶיהָ.
הֲיֵשׁ כִּפּוּרִים לֶעֱנוּת אֵם, וְאִם שִׁלּוּמִים וּגְמוּל
לְתִפְאֶרֶת אָדָם כִּי תְשֻׁקָּץ? אֵיכָה רָאִיתִי
וְלֹא נָמַקּוּ עֵינַי, אֵיכָה רָאָה וַיִּתְאַפַּק אֱלֹהִים
בֵּהָפֵךְ הוֹד צַלְמוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת לְמַשְׁחִית?
הָיְתָה אַיֶּלֶת הַבַּיִת לְתַנַּת מִדְבָּר זוֹלֵלָה!
נִדְהֶמֶת וְנִבְהָלָה כֻלָּהּ, רוֹעֶדֶת כְּעָלֶה נִדָּף,
עַל חָרְבוֹת בֵּיתָהּ וְשִׁמֲמוֹת חַיֶּיהָ הֻצְּגָה פִתְאֹם
חֲשׂוּפָה וְרֵיקָה מִכֹּל, לְלֹא מַחְסֶה וּמִבְטָח,
מוּל זַעַף פְּנֵי יָמִים קוֹדְרִים וּצְבָא בַלְהוֹתָם.
בָּדָד וּבְאֵין נֶשֶׁק עִמָּהּ, עֲזוּבָה לְנַפְשָׁהּ וּלְכִשְׁלוֹנָהּ,
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתְּלָה יוֹם יוֹם אֶת-מְרִי גוֹרָלָהּ.
שָׂבְעוּ יָמֶיהָ רָגְזָה, וְלֵילוֹתֶיהָ בֶּהָלָה וּנְדוּדִים.
דְּאָגָה בִלְתִּי סָרָהּ הוֹבִישָׁה מֹחָהּ וּלְשַׁדָּהּ
וַתַּךְ לִבָּהּ בְּתִמְהוֹן-תָּמִיד. כְּיוֹנָה הֲמוּמָה
הִתְרוֹצְצָה כָל-הַיָּמִים שׁוֹלָל, לְלֹא עִנְיָן וָחֵפֶץ,
הִתְחַבְּטָה בְדֵי רִיק וְלֹא מָצְאָה יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ.
הַשַּׁחַר הֶחֱרִידָהּ מִיצוּעָהּ וַיַּבְהִילֶנָּה לַעֲמַל יוֹמָהּ,
וּכְשִׁבְטֵי אֵשׁ הִרְדִּיפוּהָ עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים,
וּלְלֹא הָשֵׁב רוּחַ – עֵינֵי יְלָדֶיהָ הַכָּלוֹת.
כִּרְכְּמוּ פָנֶיהָ כְלִמּוֹת וּכְעָסִים הִקְדִּיחוּ דָמָהּ.
רִצְּצוּהָ, דִּכְּאוּהָ יְגִיעוֹת שָׁוְא, הֵמַקּוּ עֵינֶיהָ
צִפִּיּוֹת אֵין שַׁחַר לָהֶן, וּפַחֵי נֶפֶשׁ רְצוּפִים
הֶלְאוּהָ עַד לְהִתְעַלֵּף, עַד לִקְרוֹעַ בְּיָדֶיהָ אֶת-בְּשָׂרָהּ
עַל בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ יַחַד וְעַד לְהָטִיחַ
אֶת-רֹאשָׁהּ בְּכֹתֶל וְלִנְהֹם כְּדֻבָּה שַׁכּוּלָה.
אֵי שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲשֶׁר לֹא הִתְדַּפְּקָה עֲלֵיהֶם?
אֵי פֶתַח תִּקְוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּטְּחָה עַל סִפּוֹ?
וְאֵי מְקוֹר מִחְיָה נִרְפָּשׂ אֲשֶׁר לֹא נִצְמַד אֵלָיו פִּיהָ?
כְּבַקְבּוּק שָׁבוּר אֵין חֵפֶץ בּוֹ וּכְנַעַל בָּלָה וּמְבֻקַּעַת
מִזֻּהֲמַת בֵּית הַמֶּזֶג אֶל אַשְׁפֹּת הַשּׁוּק הָשְׁלָכָה,
לְהִתְפַּתֵּל שָׁם בְּחֶבְלֵי מְצוּקָתָהּ וּבִדְוֵי לַחְמָהּ,
תּוֹלַעַת אֶת-תּוֹלְעֵי אָדָם כָּמוֹהָ, בְּרִיּוֹת דָּווֹת וּסְכוּפוֹת,
צְרוֹרוֹת חַיִּים שֶׁל יִסּוּרִים וְנֹאדוֹת מְהַלְּכִים שֶׁל דְּמָעוֹת,
בְּרִיּוֹת – תַּרְמִילִים מְשׁוֹטְטִים שֶׁל רְקַב עֲצָמוֹת,
אֲכוּלוֹת שְׁאֵר וּנְמַקּוֹת רֵאָה, מְעַלְּעוֹת דָּמָן בַּסֵּתֶר
וּבְאִישׁוֹנֵיהֶן קָפְאָה לָנֶצַח תְּחִנָּה מְיֻאֶשֶׁת מֵרַחֲמִים,
וּבְרִיּוֹת – חֲמָתוֹת מֻרְתָּחוֹת, מְלֵאוֹת גָּפְרִית וָזֶפֶת,
נִצָּתוֹת בְּאֶפֶס יָד, אִשּׁוֹת-חַיִל כְּחֻלּוֹת שְׂפָתַיִם
וּמְרוּטוֹת עֲצַבִּים, מִתְבּוֹסְסוֹת בְּגֶלְלֵי פִיהֶן
וְזוֹרוֹת עֲבִיטֵי פֶרֶשׁ אִשָּׁה עַל-פְּנֵי רְעוּתָהּ.
בְּרִיּוֹת שְׁחוּצוֹת וּמְזֻלְעָפוֹת, מְזוֹת חָרוֹן וּבְלוֹת גִּדּוּפִים,
נִצְלוֹת חַיּוֹת עַל גַּחֲלֵיהֶן וּבְשַׂר זְרֹעָן תְּקוֹסֵסְנָה,
לְשׁוֹנוֹתָן – מַאֲכָלוֹת שְׁחוּזוֹת, וּגְרוֹנָן – מִשְׁרַץ עַקְרַבִּים,
לֹא תָמוּשׁ אָלַת דָּמִים מִתּוֹכוֹ. נָשִׁים מָרוֹת נֶפֶשׁ
וּקְשׁוֹת רוּחַ, מְסֻלְּפוֹת דְּמוּת וּזְוֵעוֹת צוּרָה,
נְשׁוּיוֹת חֵן וָחֶסֶד וּמְחוּקוֹת צֶלֶם אֵם וְאִשָּׁה,
אֲסַפְסוּף נֵכוֹת, טְרוּפוֹת מְהוּמָה וּמְבוּקָה, בְּנוֹת אָדָם
נִזְעָמוֹת מֵחֲתוּלוֹת טֶרֶף בְּהִזָּעֲקָן לְתִגְרָה אַכְזָרִית
עַל כָּל-עֶצֶם שְׁבוּרָה וְעַל כָּל-נֵתַח בְּשַׂר פִּגּוּלִים
מֻשְׁלָכִים לִפְנֵיהֶן כִּלְאַחַר יָד וּבְסַמְּרָן שְׂעָרָן
לַעֲמֹד בְּשִׁנֵּיהֶן וּבְצִפָּרְנֵיהֶן עַל נַפְשָׁן וְנֶפֶשׁ גּוּרֵיהֶן
בִּפְנֵי זוֹמֵם וּמִתְנַכֵּל, מוּכָנוֹת לִדְרֹס וּלְהִדָּרֵס
וּלְחַטֵּט בַּחֲמַת רֶצַח אֶת-עֵינֵי כָּל-הַבָּא בִגְבוּלָן –
אֱלֹהֵי חַסְדֵי אִמָּהוֹת! הַהִיא תָבֹא בִּקְהָלָן?
אֵיכָה תִלְמַד לְשׁוֹנָן וְאֵיכָה תֶאֱלַף אָרְחוֹתָן?
לֹא אַחַת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם תֵּצֵא הַשַּׁעֲרָה,
מְצָאתִיהָ בְּהִתְמַהְמְהָהּ עַל הַסַּף, עוֹמֶדֶת בְּפִיק בִּרְכֶּיהָ,
כַּפָּהּ רוֹעֶדֶת עַל הַמְּזוּזָה וְעֵינֶיהָ דַלּוּ לַמַּשְׁקוֹף,
כֻּלָּהּ נְפוֹגָה מִפַּחַד וּמְסַלֶּדֶת בְּחִילָה דוּמָם:
בַּמֶּה תֵצֵא לִקְרַאת קְשִׁי יוֹמָהּ וּבַמֶּה תְקַדְּמֶנּוּ?
אֵיכָה תֵרֵד אֶל הַסַּמְבַּטְיוֹן וְלֹא יִגְרְפוּהָ רְתָחָיו הַדְּלוּחִים?
אֵיכָה תָכִין צַעֲדָהּ וְלֹא תִמְעַד בְּחֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת?
מִי יַחֲזִיק בִּימִינָהּ וּמִי יִתְמֹךְ גּוֹרָלָהּ?
מִי יְקִימֶנָּה בְנָפְלָהּ, וּבְשַׁוְּעָהּ מִי יַאֲזִין קוֹלָהּ? –
בַּנְתִּי לְחֶרְדָּתָה וּלְפַחְדָּהּ וּלְבָבִי יָצָא אַחֲרֶיהָ.
יָדַעְתִּי כִּי לְעֶת-עֶרֶב אֶל הַסַּף הַזֶּה שׁוֹב תָּשׁוּב
בְּשִׁבְרוֹן מָתְנֶיהָ וּבְרַגְלֶיהָ הַבְּצֵקוֹת, כְּלִי מָלֵא בוּשָׁה,
רְצוּצָה וּמְדֻכְדֶּכֶת כֻּלָּהּ וּסְחוּטָה עַד תַּמְצִית,
פָּנֶיהָ – שׁוּלֵי קְדֵרָה, וּלְבָבָהּ – אֵפֶר מִקְלֶה,
וּכְפוּפָה לָאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם תִּתְגַּנֵּב בַּלָּט הַפֶּתְחָה
וּמָצְאָה אֶת-שְׁלֹשֶׁת יְתוֹמֶיהָ, מַחֲמַל נַפְשָׁהּ, בְּשִׁבְתָּם
חֲבוּקִים וּלְפוּתִים יַחַד, חֲבוּשִׁים בִּמְעֵי הָעֲלָטָה,
נוֹשְׂאִים אֵלֶיהָ עֵינֵיהֶם וּבוֹלְעִים רֻקָּם בְּדִמְעָתָם,
וְהִיא – יָדֶיהָ רֵיקוֹת וּבְפִיהָ אֵין מִלָּה וּבְשֹׂרָה.
 
אַתֶּם, בְּרוּכֵי הָאֱלֹהִים בְּתוֹשָׁבֵי פַרְבַּר הַזַּפָּתִים,
הַשְּׂבֵעִים יוֹם יוֹם פַּת לָחֶם, וִיהִי פַת קֵיבָר חֲרֵבָה,
וִיהִי לֶחֶם הָעֲצָבִים – בְּבֹא עָדֵיכֶם הַשְּׁמוּעָה
אֶל הָאַלְמָנָה גָרַת שְׁכוּנַתְכֶם, כִּי קָמָה יוֹם אֶחָד,
וּבְשַׁחֲתָהּ כָּעוֹרֵב רַחֲמֵי אֵם, שִׁלְּחָה אֶפְרוֹחָהּ מִקִּנָּהּ
לְהַשְׁלִיכוֹ אֶל חֵיק לֹא לָהּ – הִשְׁבַּעְתִּיכֶם בְּמַדְוֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים,
אִם בּוֹז תָּבוּזוּ לָהּ וְאִם תִּתְּנוּ בָהּ שֶׁמֶץ דֹּפִי.
עֵד אֱלֹהִים, וְתַעֲנֶה בָהּ גַּם הַכָּרַת פָּנֶיהָ,
כַּמָּה קָדְמוּ לַיּוֹם הַהוּא לֵילוֹת אֵין שֵׁנָה.
מִי בָּכֶם וְיֵדַע לֶב-אֵם עַל כָּל-נְגָעָיו הַנַּעֲלָמִים?
שַׁאֲלוּ אֶת-הַכָּר הַטָּפוּחַ מְרַאֲשׁוֹתֶיהָ בַּלֵּילוֹת,
שַׁאֲלוּ אֶת-נֶאֶמְנֵי רוּחָהּ, שׁוֹמְעֵי רַחַשׁ שְׂפָתֶיהָ
וְשַׁוְעַת לִבָּהּ הַכְּבוּשָׁה – אֶת-נֵרוֹת הַשַּׁבָּת,
שַׁאֲלוּ אֶת-קָרְבַּן הַמִּנְחָה וְהַתְּהִלִּים, צְרוּבֵי דִמְעָתָהּ,
וְשַׁאֲלוּ עוֹד אֶת-כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת, יְרֻשַּׁת אָבוֹת
וּמַתְּנוֹת דְּרָשָׁה, פְּלֵיטַת מִצְעָר שֶׁל יְמֵי נַחַת מְעַטִּים,
בְּהִתְגַּנְּבָם בְּאַפְלוּלִית בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֶחָד אֶחָד נִכְלָמִים
מִתַּחַת לִכְנַף סַרְבְּלָהּ לָבֹא עֲבוֹט אֶל בֵּית הַנּוֹשֶׁה,
וְשַׁאֲלוּ גַם אֶת-לוּחַ הָעֵץ, הַצָּפוּד וְהַנִּקְשֶׁה,
הַצִּיּוּן עַל קֶבֶר בַּעְלָהּ, דְּפוּק אֶגְרוֹפָהּ הַכָּחוּשׁ
בִּימֵי אֱלוּל הָעֲגוּמִים וּבְכָל-עַרְבֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ,
וְאֶת-אַחֲרוֹן מִפְלָטָהּ, מָרְעַשׁ זַעֲקָתָהּ הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה
לְעִתּוֹת בַּשַּׁחַר, אֶת-חֵיק אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ
אֲשֶׁר בְּפַרְבַּר הַזַּפָּתִים שְׁאָלוּ; וְאִם זָרָה לָכֶם שְׂפָתָם,
הוֹסִיפוּ שַׁאֲלוּ עוֹד אֶת-הָאֵם הַמִּצְרִית, תּוֹעַת הַמִּדְבָּר,
מֶה הָיָה לָהּ וּלְלִבָּהּ בְּהַשְׁלִיכָהּ אֶת-יַלְדָּהּ הַצָּמֵא,
מַאֲכָל לַשָּׁרָב, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים, – וּשְׁעַרְתֶּם אוּלַי כָּמוֹנִי,
מָה רָאֲתָה אִמִּי עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֶל נַפְשָׁהּ,
בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הַמַּר וְהַנִּמְהָר, אוֹר לְיוֹם הַפְּרֵדָה,
שֶׁכָּכָה הִתְרַפְּקָה עָלַי וְכָכָה נִפְעֲמָה וְנָבוֹכָה,
וְלָמָּה כֹּה הִצְמִידַתְנִי אֶל לִבָּהּ, שׂוֹחֶקֶת אֵלַי וּבוֹכָה,
וּמַה-שָּׁאֲלָה מֵעִם עֵינַי בַּהֲצִיצָהּ אֶל תּוֹךְ תּוֹכָן פְּנִימָה,
כְּחוֹתֶרֶת אֶל מַעֲמַקֵּיהֶן לַחֲשֹׂף מִשָּׁם גְּזַר דִּינָהּ,
וּמַה-לָּהּ הָעֶרֶב כִּי הֶעְתִּירָה עָלַי נְשִׁיקוֹת בְּדִמְעָה,
וְלָמָּה כֹּה נִפְתְּלָה עִם נַפְשָׁהּ עַד אֲשֶׁר מָצְאָה אֶת-פִּיהָ
וַתְּמַלְמֵל לִי מִתּוֹךְ בֶּכִי, כִּי כָלָה הִיא מֵעִמָּהּ,
בְּאֵין מִפְלָט וָיֵשַׁע, לַהֲבִיאֵנִי אֶל בֵּית חָמִיהָ.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.