אליהו (רחל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחבר:רחל המשוררת

כעלית הקיר של אליהו

חדרי במרום הגג. ולעיתים

אני הוגה בו, בישיש הפלאי,

המחיה מתים.

ויתמודד עד שבע על הילד,

קול תפילה קורע והולך,

וישב אל האם המקוננת:

"ראי, חי בנך".

מתי שלי! הוא לא יבוא כקדם,

לא ישתרע עליכם ופיו- לא יקוד,

קרים אתם, וקול וקשב אין,

ולא תקומו עוד.