לדלג לתוכן

אליהו רבא יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוכח פני ה׳ (איכה ב-יט) רבש״ע ראה נא בעניינו וריבה ריבנו, ויעלה עלבוננו לפניך מה שנעשה לנו בכל שעה ושעה. וזכור כמה בעלי בתים יש בהם בישראל שאין להם פרנסה ועוסקים בתורה בכל יום תמיד. וזכור כמה עניים יש בהם בישראל שהעכו״ם מושכים את בשרם (במיסים וארנוניות) מעליהם ועוסקים בתורה בכל יום תמיד. זכור כמה סומים יש בהם בישראל שאין להם מזונות ונותנים ולומדים את בניהם תורה. זכור כמה נערים וקטנים יש בהם בישראל שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם ועוסקים בתורה בכל יום תמיד. זכור כמה זקנים וזקנות שיש בהן בישראל שמשכימים ומעריבים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומחמדים ומתאוים ומצפים לישועתך בכל יום תמיד.

אבי שבשמים צדיק אתה ה׳ וחסיד אתה בכל מעשיך באמונה, יגולו רחמיך על בניך. שאלמלא תמצא בהם בעכו״ם עשרה בני אדם בעיר אחת שאמרו חכמים ותשפטם ותביא עליהם עניות ויוכלו לעמוד בהם. ועמך ישראל שהם יברכוך וישבחוך ויפארוך בכל יום ובכל שעה. ושמך יתפאר ויתברך ע״י ישראל לעיני כל הבריות אע״פ שעושים כל מעשה ידיהם הטובים בשתיקה, עאכ״ו שתרחם עליהם.


העבודה שבכל יום תמיד ובכל שעה ושעה שאני קורא את המקרא הזה: אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו וביקשו פניי בצר להם ישחרננוי (הושע ה-טו). אז נתקיים בי המקרא הזה: נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותיי הייתי כאיש שיכור וגו׳ (ירמיהו כג-ט).

רבש״ע מה אומר ומה אדבר הרי אני אומר לך כמו שהשיב יהודה על דברי בנימין אחיו, אמשול לך משל למה הדבר דומה:

למלך שיש לו עבד בתוך ביתו וגדלו מיום שבא לעולם עד יום שבא לפרקו, והשיא לו אשה והוליד בנים ובנות. וגידל המלך אותם מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטירוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות. ולאחר שעה אמר לו המלך בסתר אמור לבניך שיעשו עמך מלאכה. עמד העבד והרג את כולם בשעה אחת וברגע אחת.

העבד הזה מה יש לו עליו?

הוי אומר נוח לו שלא בא לעולם.

או משל למלך שיש לו בן ביתו וגידלו מיום שבא לעולם עד יום שהגיע לפרקו, והשיא לו אשה ובנה לו בית ומילא את ביתו חיטים ושעורים ופול ועדשים וכל מיני קטניות. ולאחר שעה כשהם יושבים על השולחן המלך והבן, עמד הבן עליו מאחוריו והפילו לארץ.

אותו הבן מה יש לו עליו?

אותו הבן אין המלך מניח אותו בתוך ביתו אפילו שעה אחת.

ואם יש לו בן בביתו שהוא ממהר ורץ להבעיר את הבעירה בשדה חבירו, ושוקד לגזול את הבריות - ואומר אין בכך כלום.

ועצל מבית המדרש ועצל מלעסוק בתורה ועצל מלעסוק במלאכה כדי שיזון את אשתו ואת בניו ואת בני ביתו.

זה הבן מה יש לו עליו?

זה הבן הוא חייב ארבע מיתות בית דין האמורות בתורה.

וכן רשעי ישראל יודעים שמתים בניהם בעוונותיהם, שנאמר: גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים וגו׳ (ירמיהו ב-לד). ואינם עושים תשובה. ואומר: יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי (משלי יב-י).

יודע צדיק נפש בהמתו כיצד?

יש בו באדם דברי תורה ומצוות ושומר את עצמו שלא יבוא לידי עבירה ולידי דבר מכוער מפני שהעלה דבר על דעתו, ואומר: אוי לי אם אחטא שימותו בניי בעוונותיי. לכך נאמר: יודע צדיק נפש בהמתו.

ורחמי רשעים אכזרי כיצד?

יודעים שמתים בניהם בעוונותיהם והויין עליהם כאכזרים, לכך נאמר: ורחמי רשעים אכזרי.

במידה שבה מדדו מדדת להם, שנאמר: הנה יום ה׳ בא אכזרי ועברה וגו׳ וחטאיה ישמיד ממנה (ישעיהו יג-ט).

וכשהם מבעירים ושוקדים וממהרים לעבור עבירה - ואומרים אין בכך כלום, שנאמר: כי בערה כאש רשעה (ישעיהו ט-יז). במידה שמדדו בה מדדת להם, שנאמר: כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש וליהט אותם וגו׳ (מלאכי ג-יט).

וכן מצינו במנשה בן חזקיהו, היה מנשה בן חזקיהו מלך יהודה כבן שתים עשרה במלכו. והמליכו הקב״ה וגידלו לטובה והרבה לו שלום והרבה לו חיים מכל המלכים שהיו לפניו. ולא עוד, אלא שירד הקב״ה משמי השמים העליונים ממקום כבודו וגודלו ותפארתו וקדושת שמו ושכן במקדש - ועמד מנשה ועשה דברים מכוערים יתירים.

ואמר הקב״ה: יפה עשיתי (לאחר שעשה דברים מכוערים) שלא הייתי בשכינתי עמו על שלא עסק בכל כוחו בעבודתי ותורתי ומצותי זאת.

אבי שבשמים באהבתך שאהבת אותנו, ובשמחתך ששמחת בנו הפרשת את עמך ישראל מתוך שבעים עמים, ומתוכם הפרשת את שבט לוי ומשבט לוי הפרשת כהן גדול שיעמוד ויתפלל על כל ישראל בכל שעה ושעה ולכפר עליהם.

אבי שבשמים זכור את בריתך שכרת עם הראשונים עם הג׳ צדיקים אברהם יצחק ויעקב, וזכור כמה עניים ואביונים שיש בהם בישראל ועוסקים בתורה בכל יום תמיד.

אבי שבשמים זכור מה שכתבת לנו בתורתך לא תעשוק את רעך ולא תגזול (ויקרא יט-יג). וגם כתבת לנו בתורתך וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו (ויקרא כה-לה).

אבי שבשמים זכור כמה פסחים וכמה סומים יש בהם בישראל שאין להם מזונות, ואפילו הכי נותנים שכר למלמדים שילמדו עם בניהם תורה.

אבי שבשמים זכור לישראל שהם קניניך אשר מעולם, שנאמר: הלא הוא אביך קניך וגו׳ (דברים לב-ו). ואומר: ה׳ קנני ראשית דרכו (משלי ח-כב).

אבי שבשמים זכור כמה אלמנות ויתומים יש בהם בישראל שעוסקים בתורה ובמצוות בכל יום תמיד.

אבי שבשמים זכור רחמיך ה׳ וחסדיך כי מעולם המה (תהילים כה-ו). ואומר: לה׳ אלוקינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו (דניאל ט-ט). ואומר: ה׳ ה׳ א-ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה (שמות לד ו-ז).

אבי שבשמים זכור מה שכתבת לנו בתורה לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות וגו׳ (דברים כד-טז). ואומר: בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן וגו׳ (יחזקאל יח-כ).

ועוד, אם חס ושלום יאבדו ישראל מן העולם ותורתך מן העולם.

ושנו חכמים במשנה, אם אין תורה אין דרך ארץ ואם אין דרך ארץ אין תורה.

אבינו שבשמים עשה עמנו חסד בעבור שמך הגדול שנקרא עלינו ועל יום השביעי ועל שאר המצוות.

אבי שבשמים כתבת לנו על ידי יונה עבדך הנביא ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא, אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה (יונה ד-יא).

כמו שאתה חסת על נינוה - כן יתגוללו רחמיך עלינו וקיים עלינו מה שאמרו שפתיך למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן (ישעיהו מח-יא).