אליהו זוטא יז
<< · אליהו זוטא · יז · >>
רבי אליעזר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו. נקרא ריע, ואהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד וישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומביאתו לידי זכות, ונהנים ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר: לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה (משלי ח; יד). ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלים לו סודות מן השמים ורזי תורה. ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח. ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.
אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה הרי זה נקרא נזוף, שנאמר: נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם (משלי יא; כב). ואומר: והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות (שמות לב; טז). אל תקרי חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. וכל מי שעוסק בתורה הרי זה מתעלה, שנאמר: וממדבר מתנה וממתנה נחליאל ומנחליאל במות (במדבר כא; יח-יט).
הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דיבור אחד, צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד - קראו רבו אלופו ומיודעו, שנאמר: ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי (תהילים נה; יד). והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דיבור אחד או אפילו אות אחד על אחת כמה וכמה שהוא צריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה, שנאמר: כבוד חכמים ינחלו (משלי ג; לה). ואומר: ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (שם ד; ב).
כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה, ובתורה תהא עמל. ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך.
אשריך - בעולם הזה. וטוב לך - בעולם הבא.
אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד, יותר מלמודך עשה. ואל תתאווה לשולחנם של מלכים - ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך.
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות - שהמלכות בשלושים מעלות, והכהונה בעשרים וארבעה. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים ואלו הם: בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתיים, בבינת הלב, בשכלול הלב, באימה וביראה, בענוה, בשמחה, בשימוש חכמים, בדיבוק חברים, בפלפול התלמידים, בישיבה, במקרא ובמשנה, במיעוט דרך ארץ, במיעוט שינה, במיעוט תענוג, במיעוט דרך ארץ, במיעוט שינה, במיעוט שיחה ושחוק, במיעוט תענוג ודרך ארץ, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורים, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, העושה סייג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, ואוהב את הבריות, משמח את המקום משמח את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את התוכחות, אוהב את המישרים, ומתרחק מן הכבוד, ואינו רודף אחר הכבוד, ואינו מגיס לבו בלמודו, ואינו שמח בהוראה, הנושא בעול עם חבירו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום, ומתיישב לבו בלימודו, שואל כהוגן, ומשיב כהלכה, שומע ומוסיף, הלומד על מנת על ללמד, הלומד על מנת לעשות, והמחכים את רבו, והמכוון את שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי (אסתר ב; כב).
גדולה התורה שהיא נותנת חיים לעושיה ולשומריה בעולם הזה ובעולם הבא ולימות בן דוד, שנאמר: כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא (משלי ד; כב). ואומר: רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך (שם ג; ח). ואומר: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר (שם שם; יח). ואומר: אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד (שם; טז). ואומר: כי לוית חן הם לראשיך וענקים לגרגרותיך (שם א; ט). ואומר: תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך (שם ד; ט). ואומר: כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (שם ט; יא). ואומר: כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך (שם ג; ב).
רשב״י משום ר׳ שמעון בן מנסיא אומר משום רבי מאיר: הנוי והכח והעושר והחכמה והתפארת והשיבה והבנים - נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר: עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא (משלי טז; לא). ואומר: עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (שם יז; ו). ואומר: תפארת בחורים כוחם והדרת זקנים שיבה (שם כ; כט). ואומר: וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה׳ צבאו׳׳ת בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד (ישעיהו כד; כג). ר׳ שמעון בן מנסיא אומר: אלו שבע מידות שמנו החכמים לצדיקים, כולם נתקיימו ברבי ובניו.
חמישה קניינים קנה הקב״ה בעולמו, ואלו הם: תורה קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד.
תורה קנין אחד מנין? שנאמר: ה׳ קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז (משלי ח; כב).
שמים וארץ קנין אחד מנין? שנאמר: כה אמר ה׳ השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי (ישעיהו סו; א). ואומר: מה רבו מעשיך ה׳ כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך (תהלים קד; כד).
אברהם קנין אחד מנין? שנאמר: ברוך אברם לא׳ל עליון קונה שמים וארץ (בראשית יד; יט).
ישראל קנין אחד מנין? שנאמר: עד יעבור עמך ה׳ עד יעבור עם זו קנית (שמות טו; טז). ואומר: לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם (תהילים טז; ג).
בית המקדש קנין אחד מנין? שנאמר: מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש ה׳ כוננו ידיך (שמות טו; יז). ואומר: ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו (תהילים עח; נד). וכולם לא ברא אותם אלא לכבודו, שנאמר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיהו מג; ז). ואומר: ה׳ ימלוך לעולם ועד (שמות טו; יח).
יוחנן בן בג בג אומר: הפוך בה (בתורה) והפוך בה דכולה בה, ובה תחזי ומינה לא תזוע - שאין לך מידה טובה הימנה.
בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא.
רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה׳ (ויקרא כב; לא). ואומר: ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיהו מב; כא).
אמר רבי אלעזר בן עזריה א״ר חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: וכל בנייך לימודי ה׳ ורב שלום בנייך (שם נד; יג). אל תקרי בנייך אלא בונייך.
מעשה בתינוק אחד שלימדו אביו ספר בראשית. פעם אחת עלה הקיסר לאותה מדינה ונשבה אותו התינוק וספרו עמו וחבשוהו בבית האסורים וספרו עמו, והכניסוהו לספרו לגנזי הקיסר. פעם אחת נטרפה דעתו של הקיסר, אמר להם: הביאו לי ספר זכרונות. הלכו לגנזי הקיסר ומצאו הספר בראשית, באו כל גדולי המלכות לקרות לו ולא היו יודעים לקרות בו. ואמרו לו: זה הספר מספרי ישראל הוא, יש תינוק אחד מהם שהוא חבוש כאן בבית האסורים שלך. מיד הלכו וקראו לו לאותו תינוק. כיון שראה ספרו חבקו ונשקו, וקראו ופרשו לפני הקיסר מבראשית עד ויכולו. כיון ששמע הקיסר שבחו של הקב״ה היאך ברא את עולמו, מיד עמד מכסאו ונשקו לאותו תינוק על ראשו ואמר לו: יודע אני שלא הרגיש הקב״ה את עולמו אלא בשבילך כדי להתירך מבית האסורים. מיד נתן לו קיסר הרבה כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות טובות ועבדים ושפחות ושיגרו בכבוד גדול אצל אביו. והלא דברים ק״ו ומה התינוק זה שלא למד אלא ספר בראשית בלבד עלתה לו כך, הלומד כל התורה כולה על אחת כמה וכמה.
אמר ר׳ שמעון בן לקיש: כל המצער את עצמו בעולם הזה על התורה ועוסק בתורה בלילה הקב״ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירו עמי (תהילים מב; ט).
מאי טעמא יומם יצוה ה׳ חסדו?
משום דבלילה שירו עמי.
והתורה מגינה עליו כל אותם השנים שהוא מוטל בעפר, שנאמר: בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך (משלי ו; כב).
בהתהלכך תנחה אותך - בעולם הזה.
בשכבך תשמור עליך - זו שעת מיתה בקבר.
והקיצות היא תשיחך - זה העולם הבא.
אמר ר׳ יוחנן: למדתי כל התורה כולה ולא למדתי שני הדברים הללו עד עכשיו, מתן שכר מן הזקנה ויראת חטא מן הבתולה.
מתן שכר מן הזקנה כיצד?
פעם אחת מצאתי זקנה אחת בבית הכנסת שבאה מעיר לעיר להתפלל, ואמרתי לה: בתי וכי לא היה בית הכנסת בעירך?
ואמרה לי: רבי, לכך הלכתי מעיר לעיר להתפלל כדי לקבל שכר פסיעות ואתה אמרת לי כך? הא למדנו, מתן שכר מן הזקנה.
יראת חטא מן הבתולה כיצד?
פעם אחת נכנסתי בבית הכנסת ומצאתי בתולה אחת שהיתה עומדת בתפילה, ואומרת: גיהנום אני טובה ממך, אם רצוני שיבואו אצלי עשרה בני אדם ויאכלו וישתו עמי ואח״כ יעשו דבר זימה עמי - אני והם נכנסים לגיהנום אצלך. אלא, אני טובה ממך שאני כופפת את יצרי וממלטת את עצמי ממך. הא למדנו, יראת חטא מן הבתולה.
אמר ר׳ יוחנן בן זכאי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי אדם אחד שהוא היה מלקט עצים ודברתי עמו, ולא החזיר לי דבר. ואחר כך בא אליי, ואמר לי: רבי, אני מת ולא חי.
ואמרתי לו: אם מת אתה עצים הללו למה לך?
ואמר לי: רבי, האזין לי שאומר לך דבר אחד. כשהייתי חי, אני וחברי היינו עוסקים בעבירה בפלטרין שלי וכשבאנו לכאן גזרו עלינו גזר דין של שריפה. כשאני מלקט עצים שורפים את חברי, וכשהוא מלקט עצים אז שורפים אותי.
ואמרתי לו: דינכם עד מתי?
ואמר לי: כשבאתי לכאן הנחתי את אשתי מעוברת ויודע אני שזכר היא מעוברת. לכן בבקשה ממך הוי זהיר בו משעה שנולד עד שיהיה בן חמש שנים, הולך אותו לבית רבו למקרא, בשעה שהוא יאמר ברכו את ה׳ המבורך אז יהא מעלים אותי מדינה של גיהנום.