אינטלגנציה לשבת ס
<< · אינטלגנציה לשבת · ס · >>
"סייקס פיקו" מי הם? ומה פועלם?
[עריכה]שמות של שני אנשים שהכינו הסכם חשוב. מדובר על הסכם חשאי בין בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה (בריטניה, צרפת, רוסיה ואיטליה) שנחתם ב- 1916. ההסכם התייחס לחלוקתן של ארצות המזרח התיכון שנכבשו מידי האימפריה הטורקית העותומאנית. ההסכם עובד לפרטיו ע"י זו'רז' פיקו - נציג ממשלת צרפת שהיה קודם לכן הקונסול הצרפתי בבירות ונציג ממשלת בריטניה- סיר מארק סייקס – פקיד ממשלתי בכיר ולכן ההסכם קרוי על שמם. הודות לפעילותם של חיים ויצמן ונחום סוקולוב – נעשו בהסכם שינויים שתוצאתם הייתה "הצהרת באלפור" (נובמבר 1917) שפירושה – רוב שטחה של א"י נמסר למנדט הבריטי כגוף אחד, כולל ערב הסעודית ירדן ועיראק ואילו צרפת קיבלה את סוריה ולבנון.
"סנוב". מהו המקור למילה זו?
[עריכה]באוניברסיטאות האנגליות, נהגו לרשום בפנקס מיוחד את שמו ואת תואר האצולה של כל תלמיד, שכן רק בני אצילים זכו ללמוד באוניברסיטה. משנרשם תלמיד שאינו בן אצילים, היו רושמים בטור המיועד לכך שהוא חסר תואר אצולה ובלאטינית – "סינה נוביליטטה" ובקיצור סנו"ב. מכאן מקור המילה "סנוב" שהוא למעשה במובן הפוך מהמקובל. אגב, "לורד" - מקורו במילה האנגלית "לופורד" שפירושו "שומר כיכר הלחם", רעייתו של הלורד תוארה הוא "ליידי" וגם תואר זה בא מהמילה העתיקה "לופציג" שפירושו "הלשה את הלחם".
"ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה". על איזה ספר מדובר?ומי כתבו?
[עריכה]מדובר על ספר "הכוזרי" וכך קרא לו ריה"ל – רבי יהודה הלוי (1075 – 1141) מגדולי המשוררים והוגי הדעות העבריים. ספר "הכוזרי" עשוי במתכונת של שיחה בין המלך הכוזרי שמחליט להתגייר, לבין הפילוסופים וחכמי הדתות האחרות. רבי יהודה הלוי נולד למשפחה אמידה – בטולדו אשר בספרד, אבל שקד על לימודיו בגראנדה ושם גם כתב כמה משיריו החשובים הראשונים ובהם שירי אהבה ויין, שניכר מהם שלא חיסר נפשו מהנאות העולם. בשנת 1190 הוא עובר לטולידו הנוצרית, לאחר שגראנדה נכבשה ע"י קנאים מוסלמים - "המוראביטים", אלו פרעו ביהודים, אם כי גם בתחום הנוצרי היו ליהודים קשיים גדולים. הוא כתב את "ציון הלא תשאלי..." ושקע בגעגועים עזים לארץ ישראל. בעקבות המלחמות בין הנצרות לאיסלם (בספרד מלחמה זו היתה קרויה ה"רקונקוויסטה") הוא מחליט לעלות לא"י. הוא מגיע למצרים ב-1140 ומתקבל שם בכבוד רב, אבל נפטר שם ולא מצליח להגיע לא"י (למרות האגדה שהוא נדרס ע"י פרש ערבי בכותל המערבי).
סרב להשבע את "שבועת היהודים" והקים את "אליאנס". במי מדובר?
[עריכה]מדובר על כרמיה אדולף, מדינאי צרפתי – יהודי דגול, היה ציר באסיפה הלאומית הצרפתית וכיהן פעמיים כשר המשפטים. התפרסם כאשר לצורך הסמכתו כמשפטן סרב להישבע את "שבועת היהודים" המשפילה (שהייתה עדיין בתוקף מימי הביניים), הוא עירער לפני הערכאות (1817) וזכה, וב-1846 בוטלה לחלוטין שבועת היהודים. ב 1843 נבחר לנשיא "ועד הקהילות היהודיות" – אולם כעבור שנתיים נאלץ להתפטר – לאחר שהתברר שאשתו הטבילה את ילדיהם לנצרות. ב-1840 התלווה למשה מונטיפיורי במסעו למצרים ולקושטא, מסע שנועד לשחרר את היהודים מ"עלילת דמשק" - עלילת דם. עמד בראש כי"ח (כל ישראל חברים, בצרפתית- אליאנס) משנת 1863 עד 1880 - ארגון יהודי בינלאומי שנוסד בפאריס, מטרתו היתה להגן על זכויות היהודים, למנוע הפלייתם לרעה ולהעלות את רמתם התרבותית.
סרואנטס, מיגל דה. במי מדובר?
[עריכה]מיגל דה –סרואנטס (1547 – 1616) - סופר, מחזאי ומשורר ספרדי, מחבר הספר המפורסם "דון קישוט" הנחשב לאחד הרומנים הטובים בעולם ואף תורגם לעברית בידי ח"נ ביאליק. הספר מתאר את חייהם של אציל ספרדי – דון קיחוטה - החולם על כבוד ותהילה ובן לווייתו- האיכר המציאותי ומוגבל הדמיון סאנשו פאנזה. בספר שם סרואנטס ללעג את הרעיונות הרומנטיים של האבירות. דון קישוט הוא למעשה פאנטזיונר המדמה פונדקים – לטירות, טחנות רוח - לענקים, גואל עלמות שאינן רוצות בכך כלל, רואה סכנות שאינן במציאות ושב מכל הרפתקאותיו בחרפה כשהוא מפוכח מאשליותיו. סרואנטס היה חייל שנפצע בקרבות נגד הטורקים, נלכד בידי שודדי ים ונמכר לעבד באלג'יר - שם שהה כ-5 שנים עד שנפדה ע"י משפחתו.