אינטלגנציה לשבת ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זכתה בשני פרסי נובל. במי מדובר?[עריכה]

מדובר על מארי קירי שזכתה בפרס נובל בפיסיקה (1903) ואח"כ בכימיה (1911). מארי ובעלה פייר קירי היו מחוקריה הראשונים של הרדיואקטיביות ביסוד אורניום (התגלה קודם לכן ע"י בקרל), היא הצליחה להפיק יסודות רדיואקטיביים חדשים (פולניום וראדיום). מחקרים אלו הניחו את התשתית למחקר החדיש בפיסיקה גרעינית ובשימוש בראדיולוגיה לרפואה.


זה לא מרדכי היהודי , אבל גם הוא סרב להשתחוות ונכנס להיסטוריה. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בוילהלם טל. לפי המסורת העממית השוויצרית היה טל איכר וצייד, שחי בסוף המאה ה- 13 במחוז אורי שבשוויץ בתקופה שהייתה תחת עול השלטון האוסטרי. יום אחד בא טל עם ואלטר בנו הקטן לכפר אלטדורף ליד אגם לוצרן ומצא שבכיכר השוק הוצב מוט ועליו מגבעת אוסטרית. הנציב מטעם אוסטריה - גסלר, הוא שציווה לתלותה שם כסמל השלטון האוסטרי וכל מי שעבר במקום נצטווה להשתחוות לה. טל הגאה סירב להשתחוות למגבעת, וכדי להענישו הכריחו גסלר, שידע שטל קשת מעולה, לקלוע למרחק של 150 פסיעות אל תפוח שהונח על ראש בנו. טל הכין שני חיצים וירה את החץ הראשון למרכז התפוח. גסלר התפעל למראה הפגיעה ושאלו מדוע הכין שני חיצים? טל השיב שהשני היה מיועד לגסלר לו הראשון פגע בראש בנו. גסלר כעס וציווה לאסרו. כבול באזיקים הובל ויהלם טל בסירתו של גסלר למצודה שבאגם לוצרן, אולם בשוטם פרצה סערה עזה וגסלר ציווה לפתוח את אזיקי טל בכדי שינווט את הספינה. בהתקרבם לחוף, תפס טל את קשתו ונמלט לחוף, הוא ארב לגסלר ליד השביל המוביל למצודה והרגו בחץ שבקשתו. או אז הזמין את ידידיו ויחד עמם הסתער על טירות האוסטרים וגירשם משוויץ.


"...זכוני או אל תזכוני, אך דעו לכם, שאני לא אשנה את דרכי, אפילו אצטרך למות כמה וכמה פעמים...". מי אמר משפט זה?[עריכה]

סוקראטס (470 – 399 לפנה"ס), חכם, חברותי ומורה לרבים, ישר, אמיץ ונאמן לעקרונותיו עד מוות, דמות המופת של הפילוסוף. כאשר הועמד למשפט (נמסר מפי תלמידו - אפלטון) הוא שתה בשלווה את כוס הרעל שהגיש לו התליין והלך לעולמו כשהוא בן 70 שנה. סוקראטס – התנגד לדמוקראטים הקיצוניים שבאתונה, הוא חשש מפני האנדרלמוסיה והתככים ומפני הכרעותיו הנמהרות של "ההמון הנבער" המוסת בידי דימאגוגים וסבר שאת המדינה צריכים לנהל חכמים. דעות אלו היו לצנינים בעיני מנהיגי העיר והם העמידוהו לדין בעוון השחתת הנוער. סוקראטס לא עבד כלל והסתפק במועט שבמועט, הוא הרצה את תפיסותיו בשוק האתונאי, שלא כפי שעשו "הסופיסטים" שהתפרנסו מהרצאותיהם. קסאנטיפה, אשתו של סוקראטס – היתה שם דבר לאשה רעת מזג ונרגנת, אם כי מנקודת מבטה בעלה לא היה אלא "בטלן ורועה רוח", שהרי סוקראטס היה סובב יחף באגורה (כיכר השוק) של אתונה ומשוחח עם כל מי שהיה מוכן להקשיב לו.


זראתוסטרה. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בכהן דת ונביא פרסי שחי כנראה במאה השביעית לפנה"ס. הוא הפך את הדת הפרסית העתיקה מדת אלילית, לאמונה באל עליון, המכירה בשתי רשויות יריבות בתבל, האור כנגד החושך, או הטוב והאמת כנגד הרע והשקר. אגב, במרכז היקום הציב זראתוסטרה את "אהורה-מאזדה" אדון החוכמה, בורא שמים וארץ, ואילו יריבו המר של אורמוזד הוא "אהרימאן", שהוא אל החושך והרוע (שם זה אולי יזכיר לנו את שמו של המן במגילת אסתר). האש, סמלו של אורמוזד, קדושה למאמינים בדת זראתוסטרה ובמקדש האש, בערה אש תמיד.