אינטלגנציה לשבת ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

האדם הראשון שהפך יסוד מסוים ליסוד אחר. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בראתרפורד ארנסט (1871-1937) מדען דגול יליד ניו-זילנד, שחקר את הקרינה הרדיו-אקטיבית וגילה לראשונה את ההבדלים בינה לבין קרינה אלקטרו-מגנטית. בעקבות מחקריו התברר לו שלתופעות הרדיואקטיביות נלוות הפיכת יסודות מסוימים ליסודות אחרים. בעקבות ניסויו הרבים שכללו "הפצצת" חומרים שונים בחלקיקי אלפא מהירים, הוא למד על המבנה האטומי של החומרים השונים והציע את "המודל האטום של ראתרפורד", שעיקרו - גרעין זעיר בעל מאסה במרכז הנושא מטען חשמלי חיובי – המאוזן ע"י המטען השלילי של האלקטרונים חסרי מאסה הסובבים סביבו (הוא אמד לראשונה את גודל גרעין האטום הקטן ממיליונית של מיליונית של סנטימטר). דגם זה פותח ושוכלל אח"כ ע"י נילס בוהר והוא הבסיס לתורת האטום המודרנית. ב- 1908 – קיבל פרס נובל לכימיה. ב-1919 – יצר לראשונה ריאקציה גרעינית באופן מלאכותי, ע"י הפצצת הגז חנקן בחלקיקי אלפא. הוא נוכח לדעת שבעקבות "ההפצצה" נוצרו במתקן הניסוי פרוטונים (גרעיני היסוד מימן) וגרעיני היסוד חמצן. היתה זו הפעם הראשונה שאדם הצליח להפוך יסוד מסוים ליסוד אחר.


האשכנזי שירד עם אמו מצריימה, חונך בבית דודו העשיר בקהיר – אך המשך חייו היו: צניעות ופרישות. במי מדובר?[עריכה]

מדובר על רבי יצחק לוריא: האר"י - ראשי תיבות "האלוהי רבי יצחק", ויש אומרים "האשכנזי רבי יצחק". נולד בירושלים לאב אשכנזי, שעלה מגרמניה או פולין ונתייתם בגיל צעיר, נשא את בת דודו (העשיר ממצרים) והחל עוסק במסחר. עם מוריו נמנים גדולי הדור: ר' דוד בן שלמה אבן זמרא ור' בצלאל אשכנזי (בעל "השיטה מקובצת"). לאחר שהחל ללמוד קבלה, התבודד במשך שבע שנים וחיבר את ספרו היחיד, פירוש ל- "ספרא דצניעותא" שהוא אחד מחטיבות "ספר הזוהר". בשנת 1569 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בצפת. למד אצל המקובל ר' משה קורדובירו ואח"כ פתח שיטה משלו בקבלה. סביבו נאספו תלמידים רבים, בניהם תלמידו המובהק ר' חיים ויטאל וכן ר' משה אלשייך. את תורת הקבלה מסר לתלמידיו בע"פ וכמעט שלא העלה דבר על הכתב, אבל תלמידו העיקרי, ר' חיים ויטאל, רשם מה ששמע וכינס את הדברים בספר "עץ החיים" שחיבר אחרי מותו של האר"י.


"הגיבור הגידם". מי נקרא בשם זה ?[עריכה]

טרומפלדור יוסף (1880 – 1920), נולד בצפון קאווקאז, הושפע מרעיונות של החיים השיתופיים שביטא הסופר לב טולסטוי. רעיונות אלו התמזגו אצל טרומפלדור בציונות, הוא חלם על הקמת ישובים חקלאיים שיתופיים בארץ ישראל. בשנת 1902 גוייס לצבא הרוסי, במלחמת רוסיה- יפאן השתתף בקרבות פורט-ארתור, נפצע קשה ואיבד את ידו השמאלית. משהחלים, נשלח על פי בקשתו שוב לחזית, אף שהיה רשאי להשתחרר. לאחר שהות בשבי אצל היפנים, הוחזר מרוסיה ואף שהיה יהודי - זכה בדרגת קצין ובאותות הצטיינות רבים. ב-1912 עלה ארצה והשתתף בהגנת הישובים בגליל העליון, הוא סירב "להתעתמן" (להיעשות לאזרח טורקי-עותומאני) וגלה לאלכסנדריה שבמצרים. הסכים להצעת הבריטים להקים את "גדוד נהגי הפרדות", התמנה לסגן מפקד הגדוד והשתתף עמו בקרבות גאליפולי ואף שם גילה גבורה רבה. כשפרצו מהומות בגליל העליון ורבו ההתנגשויות בין הצבא הצרפתי למורדים הערבים (צפון הגליל היה אמור להימסר למנדט הצרפתי ורק אח"כ צורף לשטח המנדט הבריטי), נתבקש טרומפלדור לארגן את הגנת הישובים שם. ביום י"א אדר תר"פ (1920), בשעת מו"מ עם כמה ממנהיגי המורדים שביקשו להכנס לתל חי בתואנה שהם מחפשים שם צרפתים, פרצו חילופי אש וטרומפלדור נפגע קשה בבטנו, הקרב נמשך, נפגעו חברים נוספים ורק לפנות ערב פונה טרומפלדור לכפר גלעדי. הוא מת בדרך. חבריו מסרו שדבריו האחרונים היו: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".טרומפלדור וחבריו נקברו ליד תל חי, שם הקים הפסל מליקוב את פסל "האריה השואג". כמו כן מפורסם ציורו של האמן היהודי אמריקאי, המתאר את הקרב בתל חי, בתחתית הציור מופיעה האמרה "...אם אין אני לי מי לי..." המסמלת את רעיון ההגנה העצמית בתפישת טרומפלדור. קיבוץ תל יוסף – בעמק יזרעאל קרוי על שמו. בית"ר – ברית יוסף תרמפלדור קרויה אף היא על שמו.


הדון שהיה יועצם של 3 מלכים ונודע בפירושו לתנ"ך. במי מדובר ?[עריכה]

מדובר בדון (אדון) יצחק אברבנאל (1508-1437) שהיה מדינאי, פילוסוף, מלומד בתורה ובנושאים כלליים. היה יועץ (ושר אוצר) לאלפונסו מלך פורטוגל, אח"כ נאלץ לברוח מפורטוגל לספרד שם כתב את פירושו לספר יהושע, שופטים ושמואל ושם גם שימש כיועצם של מלך ספרד פרדינאנד והמלכה איזבלה. עקב הלחץ להמרת הדת בספרד, הוא נאלץ לעזוב ומשם עבר לנאפולי שבאיטליה - שם ניסה להקדיש את זמנו ללימוד התורה. והנה שוב נקרא ע"י מלך פורטוגל להיות יועצו. אולם חרף כל נדודיו כתב פירושים רבים ובין השאר כתב פירוש להגדה של פסח בשם "זבח פסח" שזכה לפרסום רב.


"ההצהרה" שנתן הלורד הבריטי ללורד היהודי. במה ומי מדובר?[עריכה]

מדובר כמובן ב"הצהרת בלפור" ששיגר שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'ימס באלפור, ללורד היהודי ליונל רוטשילד. בהצהרה היסטורית זו מכירה המעצמה הגדולה באותם זמנים – בריטניה - בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל והכירה בתנועה הציונית כתנועה מדינית המייצגת את העם היהודי. הצהרת בלפור ניתנה ב- 2.11.1917 ועוררה מיד תקוות גדולות בקרב העם היהודי בכל העולם ומאידך התנגדות בקרב הערבים באזור.


הוא נודע ביהודה. מה היה שמו בפראג?[עריכה]

שמו בפראג לנדאו יחזקאל (1713 – 1793), מגדולי הפוסקים במאה ה- 18, נודע גם בכינוייו "הנודע ביהודה" ע"ש ספר שחיבר בשם זה שהופיע בפראג (1776) והכיל קובץ של 860 שאלות ותשובות. בן למשפחה עשירה ומיוחסת לרש"י, הצטיין בחריפותו ובאופיו החזק ובאהבתו לזולת. ב- 1755 הוזמן לכהן כרב העיר פראג וכיהן בה עד יום מותו. ניסה לפשר במחלוקת בין ר' יעקב עמדן לבין ר' יונתן אייבשיץ, מחלוקת שפיצלה את העולם היהודי במאה ה- 18. יצא נגד השבתאים (שבתאי צבי) ונגד הפרנקיסטים (פראנק יעקב), נלחם גם נגד החסידות. ביחס להשכלה- תמך ביסודות המסורתיים שבה, אך התנגד למגמה להחליש את הסמכות הרבנית.


הויכוח התקיים בברצלונה ב-1263 בין "הרב" לבין פאבלו כריסטיאני. מיהו הרב?[עריכה]

מדובר ברמב"ן,רבינו משה בן נחמן (1194 – 1270) מגדולי רבני ספרד, פוסק,פרשן התורה, יסד ישיבה בעיר גרונה, גם הוא כרמב"ם למד רפואה ועסק בה למחייתו, אולם רוב זמנו הוקדש ללימוד תורה, ובני דורו קראו לו "הרב" ובכתבי רבני ספרד הוא קרוי "הרב הנאמן". הוא היה מורו ורבו של הרשב"א , רבי שלמה בן אברהם אדרת (1235 – 1310) שהיה במשך 40 שנה רבה של ברצלונה והתפרסם בזכות החידושים הרבים שכתב לתלמוד ושו"תים רבים שכתב (כ- 16,000!). שניהם (הרמב"ן והרשב"א) נקטו גישה פשרנית במחלוקת סביב כתבי הרמב"ם בתחום הפילוסופי והציעו שהעיסוק בתחום הפילוסופי מדעי, יותר רק בגיל מסוים. בשנת 1263 החליטו אנשי הכנסייה לקיים ויכוח דת, בין נוצרים ליהודים בברצלונה, בארמון המלכות. נושא דברה של הכנסייה היה פאבלו כריסטיאני (יהודי מומר) ואילו תפקיד הגנת היהדות הוטל על הרמב"ן. למעשה הסתיים הויכוח בנצחונו של הרמב"ן, אך מארגני הכינוס לא הכירו בתוצאה הזו. הרמב"ן פירסם סקירה על מהלך הויכוח וכתוצאה מכך תבעה אותו הכנסייה לדין והרמב"ן נאלץ לברוח ועלה לארץ ישראל. הרמב"ן אירגן את הקהילה בירושלים אולם עבר לגור בעכו ושם מת.


הוציא להורג את זה שהתווכח עימו בטענה שהנ"ל מנסה "ליהד" את הנצרות. במי מדובר?[עריכה]

מדובר על ג'ון קאלוין (1509 – 1564), חי את רוב חייו הבוגרים בז'נווה אשר בשוויץ. קאלווין היה ממנהיגיה החשובים של הריפורמציה - אלו שנקעה נפשם מהדוקטרינות (התורות) של הכנסייה הקאתולית והם ניתקו איתה מגע וייסדו כנסיות פרוטסטאנטיות (לשון פרוטסט- מחאה), בהם ניתן לעבוד את האלוקים בצורה חופשית ופשוטה יותר. קאלווין היה צרפתי – בנו של עורך דין שהקדיש את חייו לעבודה דתית בעקבות "התגלות" שהיתה לו. היות ונשקפה לו סכנה מהכנסייה הקתולית בצרפת הוא ברח לשוויץ והתישב בז'נווה – בה יסד צורת ממשל תיאוקרטית. אחד מרעיונותיו הידועים היה : רעיון "היעוד מראש", כלומר שהאלוקים שהוא השליט הכל יכול של העולם, מחליט מי מהנוצרים ינצלו ומי לא. הוא מעניק את רוח קודשו רק לאלה שהוא בחר בהם. מכאן שרק רצון האל קובע נשמת מי תעלה לשמיים לאחר המוות, כשם שהוא קובע את דרך חייו של האדם. לקאלווין היו מריבות קשות עם אלו שלא קיבלו את דעותיו למרות שהיו "פרוטסטאנטים", אחד מהם היה ספרדי בשם מיגל סרוטוס- שהועלה על המוקד כתוצאה מויכוח עם קאלווין שהאשים אותו בניסיון לייהד את הנצרות. קאלווין אגב לא אישר ליהודים להתגורר בז'נווה.


הוצע לה להיות המדינה ה-51 של ארה"ב אולם היא סירבה! באיזו מדינה מדובר ?[עריכה]

מדובר בפורטו ריקו – אי יפהפה באיי הודו המערבית שקולומבוס גילה אותו בשנת 1493 במסעו השני לאמריקה. אחד מקציניו חואן פונסה דה ליאון הגיע לאי ב- 1508 והשתקע בו, הוא גילה את המפרץ שלחופו שוכנת כיום "סאן חואן" (הבירה) והוא קרה לו "פורטו-ריקו" = "נמל עשיר". המתיישבים הספרדיים רדו ביד קשה באינדיאנים תושבי המקום, ותוך כמה עשרות שנים השמידו את רובם. בעקבות מפלת ספרד לארה"ב (1898) עבר האי לרשות ארה"ב ובשנת 1917 ניתן לתושבי האי מעמד של תושבי ארה"ב והם רשאים להגר אליה ללא הגבלה – למרות שהם בעלי עצמאות מלאה, ההבדל היחיד בינם לבין תושבי ארה"ב שהם אינן יכולים להצביע לנשיאות ארה"ב. לאחרונה בשנת 1976 הוצע להפוך את פורטו – ריקו למדינה ה-51 של ארה"ב, או למדינה עצמאית אך הם העדיפו את המצב הקיים.


הוקמה ע"י החרדים, חודשה ע"י הרומנים ותוגברה ע"י הביתרים. באיזה ישוב מדובר ?[עריכה]

מדובר על הישוב ראש פינה שהוקם ע"י קבוצת יהודים חרדים מצפת בשנת 1878. היות ולא היה בידיהם אמצעים מספיקים, והיות ולא היה להם ניסיון בחקלאות וכיוון שגם הותקפו ללא הרף על ידי שכניהם הערביים, נאלצו היהודים לנטוש את המקום. ב- 1882 חודש הישוב ע"י חלוצים מרומניה אולם גם הם נתקלו בקשיים רבים. בתקופת המנדט הבריטי הוקמה ליד המושבה תחנת משטרה, אולם למרות זאת במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (1936 – 1939) שימשה המושבה יעד לתקיפות רבות מצד הפורעים הערביים. בשנות ה- 30 התיישבה במקום קבוצה מחברי בית"ר, שהתפרנסו בעיקר מעבודה שכירה אצל חקלאי ראש פינה. ב- 1938 נתפסו 3 מחברי הקבוצה בידי הבריטים לאחר שתקפו אוטובוס ערבי כגמול על מעשי הערבים, הם הועמדו לדין ואחד מהם (שלמה בן יוסף) הוצא להורג בתלייה. מצבת זיכרון הוקמה ליד הכביש הראשי במקום בו אירעה התקרית.


"הזקן והים". מי כתב יצירת מופת זו ?[עריכה]

יצירה זו נכתבה ע"י ארנסט המינגווי (1961-1899) - סופר אמריקאי בעל פרס פוליצר ופרס נובל לספרות. הוא נודע בשל אופיו הסוער, השתתף במלחמת העולם הראשונה ואף נפצע וזכה בעיטור גבורה. אירועי מלחמה זו שימשו רקע לספרו "הקץ לנשק". לאחר מכן, בהיותו כתב עיתון בפאריס, פירסם את ספרו "וזרח השמש". במלחמת האזרחים בספרד שימש ככתב צבאי והיה חסידם הנלהב של הנאמנים לשלטון הרפובליקני במאבקם בפראנקו, על רקע זה נוצרו המחזות "הגיס החמישי" ו"למי צלצלו הפעמונים" (1940). לאחר שהתיישב בקובה פרצה מלחמת העולם השנייה והמינגווי הקים ארגון לביון נגדי שחשף מרגלים נאציים שהגיעו לקובה, ואף ניסה לעסוק בהשמדת כלי שיט גרמניים מספינתו "פילאר". אח"כ הצטרף ככתב צבאי לחיל האוויר המלכותי הבריטי וחזה בקרבות נורמנדיה ובשחרורה של פאריס. ב- 1953 זכה המינגווי בפרס הספרות האמריקאי רב היוקרה- פרס פוליצר על ספרו "הזקן והים" (1952) שבו תיאר דמות הירואית של דייג קובאני זקן המצליח לדוג דג ענק ומאבדו בקרב נגד כרישים, שתקפו את סירתו. על כל אלו קיבל את פרס נובל ב- 1954. לאחר השתלטות קאסטרו על קובה – חזר המינגווי לארה"ב (1960) אלא שלא הצליח להסתגל לאורח החיים השקט ושקע בדיכאון שגרם לו להתאבד ביריית רובה. מספריו שתורגמו לעברית: "הקץ לנשק", "למי צלצלו הפעמונים", "שלגי הקילימאנג'ארו", "הזקן והים", "גבעות אפריקה הירוקות" ועוד.


"החסידים המתים". על אלו חסידים מדובר?[עריכה]

מדובר על חסידי ברסלב. עדה חסידית זו היחידה שאין לה רב חי מזה מאות שנים, אלא היא רואה ברבה המת (רבי נחמן מברסלב 1772 - 1811) את מנהיגה היחיד. בכך, נשארו חסידיו נאמנים לתורתו, לפיה קיים רק צדיק אחד ויחיד – רבי נחמן עצמו והוא עתיד להופיע מחדש בדמות המשיח. ר' נחמן היה נינו של הבעל שם טוב - הוא פיתח תורה חדשה, קיצונית ביותר, על תפקידו המרכזי של הצדיק בסדרי העולם – תורה שרבים מבני דורו – ראו בה צד מינות. ר' נחמן עבר בארץ ישראל ואח"כ עבר לאוקראינה והתיישב בברסלב, זמן קצר לפני מותו עבר לאומן ושם נפטר בהיותו בן 39 בלבד, אחרי שהתייסר שנים רבות במחלת השחפת.


"החטא ועונשו". מי כתב ספר זה?[עריכה]

את היצירה המפורסמת "החטא ועונשו" כתב דוסטויבסקי מיכאילוביץ (1821 – 1881), סופר רוסי דגול. כתב ספרים רבים ובהם כאמור "החטא ועונשו" אשר עוסק בסטודנט צעיר, עני ושאפתן שכל אמצעי שבעולם כשר בתנאי שיביאו אל מטרתו. השקפה זו מביאה אותו לרצח כפול, שבקבותיה לאחר לבטים הוא מסגיר עצמו לכלא. שם הוא מגיע להכרה דתית עמוקה בדבר האושר שמעבר לסבל. דוסטויבסקי – גם כתב את "חלכאים ונדכאים" "הכפיל" ו- "האחים קאראמאזוב" - הנחשבת ליצירתו הגדולה ביותר. הוא דבק ביסודות האמונה הנוצרית, שעזרה לו לעבור תקופות קשות בחייו, שעה שכמעט הוצא להורג על חתירה כנגד שלטונו של הצאר ניקולאי הראשון ואח"כ הומר עונש המוות במאסר בסיביר הקפואה. אגב, דוסטויבסקי היה אנטישמי בהשקפותיו והביע את איבתו ליהודים הן בספריו והן בכתביו בהם תיאר את היהודים כנוכלים, פחדנים ורודפי בצע.


הטיגריס היוצא מעדן. במה מדובר?[עריכה]

מדובר בנהר החידקל הקרוי בערבית דיג'לה והשתבש בפרסית לטיגרה – ושם זה נהפך לטיגריס. החידקל יחד עם הפרת (הזורם מערבה לו) נזכרים בספר בראשית כנהרות "היוצאים מעדן". מקורו של החידקל בהרים המושלגים בדרום אנטוליה (מזרח תורכיה) משם הוא זורם 1500 ק"מ עד שהוא מתחבר עם הפרת (סמוך לעיר בצרה) ויוצרים נהר אחד ("שאט אל ערב") הנשפך למפרץ הפרסי. באביב (עם הפשרת השלגים) – עולה הנהר ב- 5 מ' עם ספיקה של כ- 4000 מ"ק לשנייה ואילו באוקטובר –נובמבר הספיקה קטנה פי 10 ל- 400 מ"ק לשנייה. האזור שבין החידקל והפרת – קרוי ארם נהריים ובלשון אירופה – מסופוטאמיה (= בין הנהרות) ושם נוסדו והתפתחו תרבויות קדומות ביותר וכן מצויות לאורכו עריה החשובים של עירק, בחלק העילי מוצול ומולה חורבותיה של נינוה (בירת אשור). בחלקו האמצעי שוכנת בגדאד (המרחק שם בין הפרת לחידקל מינימלי כ- 45 ק"מ).


"...היה יהודי באוהלך ואדם בצאתך...". למי מיוחסת אימרה זו?[עריכה]

אימרה זו מיוחסת ליהודה לייב גורדון המכונה יל"ג (1831 – 1892), משורר ומבקר ספרותי ואחד הלוחמים הבולטים לתיקונים חברתיים ולהשכלה. נולד בוילנא לאב תלמיד חכם ועוד בצעירותו נודע כעילוי. הוא למד לימודים חיצוניים, עסק בהוראה והחל מתקרב לחוגים של המשכילים בוילנה. יל"ג כתב יצירות רבות בהם גילה בקיאות עצומה מכל אוצרות השפה העברית. כתב את "משלי יהודה" ו- "אהבת דוד ומיכל", בהמשך החל לעסוק במציאות היום יומית. הוא ראה בשלטון הרבנות את שורש הרע בחברה היהודית. גורדון האמין שאם יצאו היהודים מבדילותם תקבל אותם החברה הגויית בזרועות פתוחות. בשירו "הקיצה עמי" טבע את הסיסמא "היה יהודי באוהלך ואדם בצאתך", סיסמה שהפכה לסיסמת כל תנועת ההשכלה. הוא תבע שהיהודים ישתלבו במדינה בה הם חיים. אולם אמונתו זו התערערה כאשר ראה בני משכילים מפנים עורף לכל מורשתם היהודית ואף ממירים את דתם. היא נופצה לגמרי כאשר החלו פוגרומים ביהודים בדרום רוסיה ב- 1881 ("הסופות בנגב") ואז תבע לעזוב את רוסיה. יל"ג אמנם לא אימץ את רעיונות "חיבת ציון" אולם תמך בה במאמריו. קריאתו "בית יעקב לכו ונלכה" היתה בבוא היום סיסמת אנשי ביל"ו.


היה סנדלר אנגלי, שהתפרסם בגלל סלילים ולא בגלל שרוכים. על מי מדובר?[עריכה]

מדובר בויליאם סטרג'ון שהיה סנדלר במקצועו, אבל התפרסם עקב היותו הראשון בעולם שבנה בשנת 1825 אלקטרומגנט שמשקלו היה פחות מחצי ק"ג. "המפורסמים" ג'אול הבריטי והנרי האמריקאי רק המשיכו ושכללו את מה שעשה לראשונה סנדלר בריטי ! מהו האלקטרו מגנט? ובכן, כאשר עובר זרם חשמלי, דרך סליל חוטים מוליכים, הוא יוצר השפעה מגנטית או שדה מגנטי סביב לחוטים. ככל שמספר הכריכות בסליל רב יותר ועוצמת הזרם גדולה יותר - הרי השדה המגנטי המתקבל יהיה אף הוא חזק יותר. אם נתחוב מוט ברזל לחור שבמרכז הסליל ונעביר זרם חשמלי בסליל – הרי המוט יהפוך למגנט, אם נפסיק את הזרם בסליל המוט יאבד את מידת המגנטיות שלו. מוצר זה קרוי אלקטרומגנט. משתמשים בו במוצרים רבים, קטנים כגדולים: בטלפונים, פעמונים חשמליים, במנופי ענק, במנועים חשמליים ובציקלוטרונים.


"הכורדי" שניצח בקרב חיטין. על מי מדובר ?[עריכה]

מדובר על צאלח א-דין (1138 – 1193). צאלח א-דין היה כורדי במוצאו, נולד בטיקריט – בעיראק של ימינו. בימיו היו המוסלמים מפולגים ומפורדים ואף שני ח'ליפים יריבים היו להם- האחד בבגדד והשני בקהיר. ב- 1175 עלה צאלח אד-דין על כס השלטון והיה לסולטאן של סוריה ומצרים יחד. הוא היה מושל מוכשר ועשה רבות לפיתוח הארצות שבשלטונו. ב- 1187 הביס צאלח את חיל הצלבנים בקרב חיטין, כבש את ירושלים והשתלט כמעט על כל שטחה של ממלכת הצלבנים. ניסיון של הנוצרים לחזור לירושלים באמצעות "מסע הצלב השלישי" לא צלח והעיר נותרה בידי המוסלמים. על אף היותו אויבם של הצלבנים – הוא היה נערץ על רבים ממנהיגיהם ובתוכם ריצ'ארד לב הארי מאנגליה, משום שנחשב ליריב הוגן.


"הכל מספר". למי מיוחסת אימרה זו?[עריכה]

אימרה זו מיוחסת לפיתגורים, כלומר לפיתגורס וחבריו. הם שיוו ערך מספרי לכל הדברים. פיתגוראס עצמו (500-580 לפנה"ס) היה פילוסוף ומתימטיקאי יווני שנולד באי סאמוס. פיתגורס לא הותיר אחריו דברים שבכתב ואת מרבית ידיעותנו עליו אנו שואבים ממקורות מאוחרים יותר. אפילו "משפט פיתגורס" - נראה שלא משלו הוא, אלא משל תלמידיו היה, אלא שהם נהגו לייחס לרבם דברים רבים.


הם מעניקים לה חלק ממזונם והיא מגינה עליהם בזרועותיה הטורפות. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בדג השושנית הנפוץ בכל הימים החמים ושכיח ביותר בשוניות האלמוגים שבמפרץ אילת. דג זה המקבל הגנה מפני טורפים משושנת הים המגינה עליו באמצעות זרועותיה הארוכות, המפותלות והצורבות והוא "בתמורה" מעניק לה חלק ממזונו. דג השושנית עצמו אינו נפגע מארס שושנת הים היות והוא מפריש ריר המנטרל את הארס.


הם נראים כנעים קדימה, אבל למעשה הם נשארים כמעט באותו מקום. במה מדובר?[עריכה]

מדובר בגלי הים אשר למראית עין דומה כי הם נעים בלי הרף, אולם למעשה הם כמעט ואינם נעים ממקומם, אלא רק עולים ויורדים. הגאון האיטלקי ליאונארדו דה וינצ'י (1452 -1519) הוכיח זאת כאשר הוא השווה את תנועת הגלים לשדה קמה כשהרוח מנשבת עליו, בעוד השיבולים עצמן נטועות במקומם. ניתן להבחין זאת גם בתצפית על מצופים בים שעולים ויורדים אך כמעט ואינם זזים ממקומם (אלא מחמת השפעת הרוח עליהם). הסיבה העיקרית להיווצרות הגלים היא הרוח, אפילו רוח קלה תגרום ליצירת גלים, כאשר אין רוח כלל, כמעט ולא יהיו גלים. תנועת חלקיק מים בגל היא מעגל שקוטרו שוה למרחק שבין שיא הגל לבסיסו, כל טיפה נעה קדימה בין בסיס הגל לרכסו ואח"כ שוקעת אחורה, כאשר הופכת פסגת הגל לאפיק. הממציא החשוב שייסד בבוסטון את בית הספר לנערים חרשים, עסק בשמיעה ודיבור. במי מדובר?

מדובר באלכסנדר גראהם בל – ממציא הטלפון (1922-1847) איש מדע וממציא סקוטי שנולד באדינבורו ואח"כ היגר לצפון אמריקה. אביו היה מורה לתורת הנאום והוא עסק בטכניקות של שיפור השמיעה והדבור. את רוב זמנו הפנוי הקדיש לניסיונות למצוא דרכים בהן יוכלו בני אדם לדבר בהימצאם במקומות מרוחקים זה מזה (הדבר גם נבע מכך שחברתו/אשתו היתה חירשת). לבסוף מצא שאפשר לשלוח ממקום למקום תנודות שמקורן בגלי קול באמצעות זרמים חשמליים. בל המציא ובנה את הטלפון הראשון שהיה מורכב משני מתקנים זהים שבכל אחד מהם היה אלקטרו מגנט שבקרבתו הוצמדה דיאפרגמה- עשוייה מפחית ברזל דקה. גלי הקול גורמים את רעידת הדיאפרגמה במתקן המשדר, תנודות הדיאפרגמה משגרות זרמים חשמליים בסליל האלקרומגנט. המשפט השלם הראשון שהועבר בטלפון של בל היה בשנת 1876.


המנגינה – עממית מולדאווית (רומנית) השיר חובר כנראה בשנת 1878 בהשראת יסוד המושבה פתח-תקוה. על מה ועל מי מדובר?[עריכה]

מדובר על נפתלי הרץ אימבר מחבר "התקווה", שהיה הימנון התנועה הציונית והתקבל כהימנון מדינת ישראל אף שהחלטה רשמית על כך מעולם לא התקבלה. הלחן דומה מאוד ללחן של שיר עם רומני (העגלה והשוורים). השיר חובר כנראה בשנת 1878 והלחן הותאם לו בשנת 1882 בראשון לציון. השיר התפשט מהר מאוד בכל הארץ. בקונגרס הציוני ה- 18 בפראג הוא התקבל להימנון הציוני. לשיר מספר בתים, הבית הראשון והשלישי נתקבלו ואילו בשני נעשו שינויים משמעותיים. בהכרזה על הקמת המדינה בה' באייר תש"ח שרו אותו כל הנוכחים וכך נתקבל להימנון המדינה.


המנצח הגדול של קרב אל-עלאמיין. במי מדובר?[עריכה]

מדובר במונטגומרי ברנארד שכינויו היה מונטי (1976-1887) - המצביא הבריטי המצטיין של מלחמת העולם השנייה, נודע כמפקד יעיל וקשוח במיוחד. הוא אילץ קציני מטה קשישים לצאת לריצות אימונים יחד עם כל החיילים. כשהיה מרצה, התיר למאזיניו שתי דקות שיעול ו"אוי" למי שהשתעל בשעת ההרצאה. הוא היה מפקד דביזיה, בנסיגה הבריטית בראשית מלחמת העולם השנייה בדנקירק, לאחר מכן קיבל את הפיקוד על דרום מזרח אנגליה לצורך הכנה מפני הפלישה הגרמנית הצפויה. באוגוסט 1942 לאחר שהבריטים נסוגו מפני הקורפוס האפריקאי של המארשל רומל, נשלח מונטי לפקד על "הארמיה השמינית" הבריטית במצרים ובמדבר המערבי. בקרב אל עלאמיין היכה את רומל ורדף אחרי צבאו עד תוניסיה, שם נכנע הצבא הגרמני במאי 1943. לאחר מכן השתתף בכיבוש אירופה המערבית מידי הגרמנים. לאחר המלחמה היה ראש מטה הכוחות הבריטיים באירופה ולאחר מכן סגן מפקד כוחות ברית וארשה.


המפורסם מששת המחזאים והסופרים שנתמכו ע"י לואי ה- 14. מי הוא? ומי הם?[עריכה]

מדובר כמובן על מולייר (1673-1622) שהיה חלק מהפריחה התרבותית העצומה בימי לואי ה- 14 שאהב ותמך באומנות לסוגיה. השישיה המפורסמת כללה את : מולייר, ראסין, לברויאר, בואלו, לפונטן ו-וולטר (סימנם "מר לב לו" ). מולייר התפרסם בזכות המחזה "הקמצן" וכן "טארטיף" (הנוכל), "בית ספר לנשים" וכן רבים אחרים. מולייר לא קיבץ את מחזותיו, ורבות מהן לא פורסמו בחייו.

עמדתו הייתה "הקומדיה נועדה להיות מוצגת – ולא נקראת". המלך לואי ה-14 פרש את חסותו על התיאטרון של מולייר שנקרא מאז "הלהקה המלכותית".

אגב: ראסין התפרסם בזכות "אנדרומה", "בריטיניקוס" וכו'.


המציא את הפאטיפון, מכונת הכתיבה, המיקרופון ומנורת הליבון ועוד. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בתומס אלוה אדיסון (1847- 1931), אחד מגדולי הממציאים בכל הדורות, האיש שעל שמו היו רשומים 1400 פטנטים, ולמרות זאת נהג לומר כי "גאוניות היא 99% זיעה ורק אחוז אחד השראה". אדיסון הצעיר סולק מבית הספר עקב שאלותיו הרבות שהמורה שלו חשב שמקורן בטימטום. הוא התחיל את דרכו כממציא כאשר תיקן במברקה בניו יורק מכשיר שהתקלקל ואח"כ שיכלל אותו והחל להרוויח כסף רב. אז, גם הקים מעבדה עצמאית משלו שם שיכלל את הטלגרף והמציא את הפטיפון ואח"כ את המצאתו המפורסמת ביותר מנורת הליבון – שהיא מנורת החשמל של ימינו. אדיסון זכה לאותות רבים ונפטר בשיבה טובה כשהוא עובד עד יומו האחרון.


הנהר הגדול בעולם. מה שמו?[עריכה]

הנהר הגדול בעולם הוא האמאזונאס שבדרום אמריקה. ראשיתו של הנהר בהרי האנדים המושלגים שבמזרח פרו, אליו מצטרפים נחלים רבים ואלה יוצרים את הנהר האדיר הנשפך לאוקיינוס האטלנטי בדיוק על קו המשווה. מעט נתונים על הנהר: בכל שנייה פולט האמאזונס בממוצע 13,000 מטרים מעוקבים של מים, רק להמחשה, אילו התרוקנה הכינרת כליל, היה האמאזונס ממלא אותה תוך פחות מ- 10 שעות. רוחב השפך של הנהר כ- 270 ק"מ (כאורך רצועת החוף של מדינת ישראל מראש הנקרה – עד לאל-עריש). כמות המים הנשפכת לתוך האוקינוס האטלנטי מזוהה עד מרחק 320 ק"מ מהחוף. אגן הניקוז שלו מקיף שטח של 7 מיליון ק"מ מרובע, שהם כשליש מכל שטח אמריקה הדרומית. אורך הנהר כ- 6437 ק"מ, אם כי יש לציין שהוא אינו הנהר הארוך בעולם, הנילוס והמיסיסיפי-מיסורי ארוכים ממנו.


"הסוף של ההתחלה". כך קרא לה וינסטון צ'רצ'יל . על איזה קרב מדובר?[עריכה]

מדובר בניצחון בעלות הברית (הארמיה השמינית) על צבא גרמניה (נעזר בצבא האיטלקי) בקרב אל עלאמיין שבגבול מצרים - לוב במדבר המערבי. וינסטון צ'רצ'יל, שהיה אז ראש ממשלת בריטניה ראה בתוצאות קרב זה נקודת מפנה במלחמה הכוללת כנגד גרמניה הנאצית ולכן קרא לתוצאות קרב זה "הסוף של ההתחלה". הקורפוס האפריקני של הצבא הגרמני בפיקודו של המארשל הגרמני רומל, נעצרו באל-עלאמיין, כ- 100 ק"מ מערבית לדלתא של הנילוס. לו היה עובר נקודה זו, היה כובש את כל המזרח התיכון, כולל ארץ ישראל על כל המשתמע מכך לעם היהודי. נגד הגייסות הגרמנים עמדה אז הארמייה השמינית של בעלות הברית בפיקודו של הגנראל ברנארד מונטגומרי (מונטי). הקרב החל בהתקפה של הארמייה השמינית בליל ה- 23 לאוקטובר 1942. הכוחות הבריטיים (שכללו חיילים מאוסטרליה, ניו זילנד, הודו, דרום אפריקה וכן מתנדבים יהודיים מארץ ישראל) פתחו בהרעשה של כ- 1000 קני ארטילריה, שלאחריה התקדמו כוחות משוריינים בליווי של כוחות הרגלים הבריטיים שהיו מנוסים מאוד (נקראו בשם עכברי המדבר) והקרב החל. הגרמנים החלו בנסיגה מערבה. בשדה הקרב של אל עלאמיין החל הקרב לכיוון מערב והוא הסתיים עם כיבוש תוניסיה, שם נפגשו הכוחות הבריטיים עם הכוחות האמריקאים שהגיעו מכיוון מארוקו וסגרו בתנועת מלקחיים על הכוחות הגרמנים. גנרל מונטגומרי זכה לכבוד רב על תפקודו בקרב מכריע זה והועלה אח"כ לדרגת פילדמארשל והיה "ללורד אוף אל-עלאמיין".


הסכם מינכן והמטרייה השחורה. על מי? ועל מה מדובר?[עריכה]

צ'מברליין, ארתור נויל (1869 – 1940) שימש בשנים 1937- 1940 ראש ממשלת בריטניה, הוא ניסה למנוע את פרוץ המלחמה עם גרמניה הנאצית, ע"י חתימת "הסכם מינכן" עם היטלר ב- 1938, הסכם זה הפקיר את צ'וסלובקיה והסגירה למעשה בידי הגרמנים, אך ב- 1939 הכריז בשם בריטניה מלחמה על גרמניה. ב- 1940 נאלץ להתפטר ואת מקומו תפס וינסטון צ'רצ'יל. מטרייתו השחורה, שאותה נשא עימו לכל מקום, היתה לשם דבר וציירי קריקאטורות תיאורו אותו כמי שנוחת על אדמת גרמניה באמצעות מטרייתו, המשמשת לו מצנח.


העלמה מאורליאנס. מי היא? ומה מעשיה?[עריכה]

מדובר בז'אן ד'ארק (1431-1412) שכנערה צעירה שכנעה את הצרפתים בכוח התלהבותה לגרש את האנגלים מאדמת צרפת. חיה בזמן מלחמת "מאה השנים" בתקופת הנרי החמישי מלך אנגליה ששלט גם בחלקים נרחבים של צרפת. זאן ד'ארק, שהייתה בתו של איכר אמיד ומעולם לא למדה קרוא וכתוב, החלה לטענתה "לשמוע קולות משמים" כבר בגיל 12. אלו היו קולות של קדושים שהתגלו לה ודיברו עימה. הם הורו לה ללכת לחצר המלך ולעזור להכתיר את יורש העצר (בצרפתית "הדופין"), אף שאבי "הדופין" מת כמה שנים קודם לכן, בעטיה של המלחמה לא הוכתר יורש העצר. בהיותה בת 16 בלבד הצליחה לשכנע שיתנו לה סוס, חרב ומספר עוזרים, היא הצליחה לחדור לעיר אורליאנס שהייתה כבושה ע"י האנגלים ובכך עודדה את החיילים הצרפתיים שהחלו ללכת אחריה מניצחון לניצחון, למרות שנפצעה המשיכה בקרבות ואף כבשה את פאריס ועזרה להכתיר את יורש העצר שארל כמלך צרפת. המלך רצה לכרות ברית שלום עם האנגלים אך ז'אן התנגדה לכך בטענה שיש לשחרר את כל צרפת. היא נפלה בשבי בעיר קומפיין בצפון מזרח צרפת והמלך "שכח" אותה ולא נקף אצבע להצילה, יתר על כן היא הואשמה שהיא מכשפה, והאנגלים מסרו אותה למשפט האינקוויצייה בניסיון להכתים את שמה ובכך למוטט את השפעתה. היא הוצאה להורג בשרפה ע"י האינקויזיציה בהיותה בגיל 19 בלבד. כעבור 25 שנים נערכה "בחינה מחדש" והאפיפיור הכריז שהיא חפה מחטא הכפירה. ב- 1920 הכריז עליה האפיפיור בנדיקטוס ה- 15 שהיא קדושה. יום א' בשבוע השני של מאי, היום בו הושג שחרור אורליאנס הוא יום חג לאומי בצרפת.


הפולני שהיה אבי התורה ההליוצנטרית שאותה לא העז לפרסם עד סוף ימיו. במי מדובר? ומדוע לא העז לפרסם?[עריכה]

מדובר על קופרניקוס ניקולאוס (1473- 1543) אסטרונום פולני, למד אסטרונומיה, מתמטיקה ורפואה בפולניה ובאיטליה. היה אחד ממניחי היסוד לאסטרונומיה החדשה בכך שהבין לראשונה שכל כוכבי הלכת ובהם כמובן כדור הארץ, סובבים סביב השמש ושכדור הארץ סובב על צירו. מאוחר יותר התברר שאף תמונת עולם זו אינה מדויקת, מאחר ומערכת השמש אינה אלא אחת מכוכבים רבים לאין ספור, וכל הכוכבים האלה נעים תדיר בחלל. למרות זאת רעיונותיו חוללו מהפכה בזמנו, בכך שהעתיקו את מרכז היקום מהארץ. תורתו היתה מנוגדת לעמדה הרשמית של הכנסייה הנוצרית שאימצה את תורתו של "פטולומיאוס" (הוא תלמי מאלכסנדריה במאה השניה לסה"נ), אשר בעקבות רבים מחכמי יוון העתיקה (כגון אריסטו), תיאר את כדור הארץ כמרכז היקום – הכנסייה נתנה לתפיסה זו מעמד של אמת דתית ולכן לא העז קופרניקוס לפרסם את תורתו המדעית. גם מאה שנים אח"כ בזמנו של גאליליאו התקשו הבריות לקבלן.


הסתפק בתואר "נסיך יהודי" או "מצביא" ועורר תקוות משיחיות גדולות. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בדוד הראובני (מת בשנת 1538), הרפתקן שבתחילת המאה ה- 16 עורר תקוות משיחיות בקרב יהודי איטליה ואנוסי פורטוגל לאחר שבסוף המאה הקודמת ירדה עליהם שואת גירוש ספרד. שמו האמיתי ומקום הולדתו אינם ידועים, הוא העיד על עצמו שהוא מזרע דוד המלך ואחד מראשי השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה שאבדו לעם. הוא הציג עצמו כאחיו של מלך בשם יוסף, המולך על השבטים האבודים במדבר חבור מעבר לנהר סמבטיון. תוכניתו הייתה שהיהודים והנוצרים יתאחדו ויצאו לכבוש את ארץ ישראל מידי המוסלמים. רבנים ונכבדי ציבור יהודיים לא נהרו אחריו, אך למרות הכל הוא הגיע לראיון עם האפיפיור קלמנטיוס השביעי וקיבל ממנו מכתבי המלצה אל מלך פורטוגל ואל מלך אתיופיה שהיה נוצרי. כשהגיע לפורטוגל קיבלו המלך בכבוד רב. המונים נהרו לשמוע אותו והאנוסים ראו בו גואל ומשיח, אחד מהם מפורסם היה, דיאגו פירס שמו, הוא שב ליהדותו בגלוי וקרא לעצמו שלמה מולכו. מלך פורטוגל שהחל חושש מדוד הראובני – גרשו מפורטוגל ולאחר גילגולים רבים, חזר ב- 1530 לוונציה יחד עם שלמה מולכו. בסופו של דבר הם נאסרו, נשפטו, שלמה מולכו הועלה על המוקד באשמת כפירה בנצרות ושיבה ליהדות, ואילו הראובני נשלח לספרד כבול, ומת ככל הנראה בבית כלא.


העורך הראשון של העיתון "דבר". מיהו?[עריכה]

מדובר על ברל כצנלסון (1887 – 1944) - מראשי תנועת העבודה, כתב (1917) את המאמר החשוב - "לקראת הימים הבאים" שהופץ בקובץ "בעבודה". במאמר הושמעה הקריאה לאיחוד תנועת הפועלים לקראת המשימות הלאומיות שיוטלו עליה. ברל כצנלסון נפגע קשה ממותה של ידידתו שרה שמוקלר ממחלת הקדחת (1920). ב- 1921 – יצא לארה"ב לגייס כספים להקמת "בנק הפועלים" ואח"כ היה עורך השבועון של אחדות העבודה - "הקונטרס". ב- 1925 כאשר נוסד העיתון היומי "דבר" - היה ברל עורכו הראשון. לא קיבל את הצעת החלוקה של ממשלת אנגליה ב- 1937. היכה על חטא על הניתוק ממסורת ישראל ותמך ללא פשרות בעלייה בלתי מוגבלת, נאבק להרחבת "ההעפלה". היה ממקימי הוצאת הספרים "עם עובד". נפטר בירושלים ונקבר בבית העלמין שעל חוף הכנרת (היה בזמנו מראשוני העולים לבנות את קבוצת כינרת).


"הפאיומי הגאון". מיהו הגאון?[עריכה]

הכוונה לרב סעדיה גאון (882- 942), נולד במחוז פאיום אשר במצרים ומכאן כינויו "הפאיומי". רב, הוגה דעות, מדקדק ופייטן, מגדולי חכמי התורה בתקופת הגאונים. את ספרו הראשון ה- "אגרון" - מילון עברי-ערבי חיבר כאשר היה בן עשרים. ר' סעדיה גורש ממצרים, הגיע לטבריה, המשיך לחאלב שבסוריה והגיע בסופו של דבר לבגדאד. נלחם בחריפות בקראים – שראו בו את ראש אויביהם. בין 922 ל-928 שימש כגאון ישיבת פומבדיתא, אח"כ עבר לסורא, שם נוצרה מתיחות רבה בינו לבין דוד בן זכאי - ראש הגולה. חיבר סידור תפילות עם הסברים ודברי הלכה בערבית.


הפילוסוף הדגול שלפי שעת טיולו היומיומי ברחוב – היו הבריות מכוונים את שעוניהם. במי מדובר?[עריכה]

מדובר ב- עמנואל קאנט (1724- 1804), שלמרות הכבוד הרב והתהילה לה זכה, לא היה בכך לשבש את הרגליו ואחד מהם היה שמירה על אורח חיים קפדני, הוא היה נוהג לצאת לטיול הליכה בכל יום באותה שעה, אך בריאותו לא היתה תקינה ובעשור האחרון לחייו הוא הלך ונחלש. קאנט חי בקניגסברג שבפרוסיה והרבה להתעניין בפיסיקה ומתמטיקה והפך להיות מרצה מחונן. שימש כראש הקאתדרה בלוגיקה ובפיסיקה. בתקופה זו פירסם את שני ספריו החשובים : "ביקורת התבונה המעשית" ו"ביקורת השיפוט" העוסקים בפילוסופיה.


"הצעדה הגדולה". מי צעד ?[עריכה]

מדובר במאו טסה טונג (1893- 1976) וצבאו. בשנת 1934 נאלץ צבאו של מאו לסגת, לאחר שהוביל צבא איכרים למלחמה נגד הלאומיים שתפסו את השלטון בסין ובראשם הגנרל צ'אנג קאי שק. מאו יסד את המפלגה הקומוניסטית הסינית ודעתו הייתה שהמהפכה בסין צריכה להיות מושתתת על "האיכרים הסיניים" ולא על הפועלים העירוניים (כפי שהיה מקובל באירופה). עלה לשלטון ב- 1949, בעזרת הקומוניסטים הרוסיים. מאו נחשב לגדול המנהיגים הסיניים.

"הקאפיטל". על מה מדובר?[עריכה]

"הקפיטל" הוא שם ספרו של קארל מרקס שנכתב בלונדון בשנת 1848, כאשר קארל מרקס הוגלה מגרמניה ארץ הולדתו, לאנגליה, בעקבות כישלון מהפכת "אביב העמים". קארל מרקס נולד בטרייר שבמערב גרמניה, להורים יהודיים, שהתנצרו כשנה לפני שנולד. בפאריס נפגש עם "פרידריך אנגלס" - סוציאליסט גרמני ובן למשפחה אמידה, בעלת נכסים. אנגלס תמך במרקס תמיכה כספית, שניהם יחד חיברו את "המאניפסט (גילוי הדעת) הקומוניסטי" בבריסל. הטענה: כל ההיסטוריה האנושית – אינה אלא דברי ימי המאבקים הכלכליים, המדיניים והחברתיים בחזית מלחמת המעמדות. ידועה הקריאה שלו לפועלי כל הארצות להתאחד ולהפיל את הממשלות השולטות בהם.


הקים את "הטריאומוויראט הראשון". במי מדובר?[עריכה]

מדובר בפומפיוס (106 – 48 לפני הספירה) מגדולי המצביאים והמדינאים של הרפופליקה הרומית, לפני תקופת הקיסרות. פומפיוס כרת ברית עם קראסוס ויוליוס קיסר- ברית הקרויה "טריאומוויראט המשולש". פומפיוס כבש את אסיה הקטנה ואת סוריה והתערב בארץ ישראל בריב שבין אריסטובלוס להורקנוס לטובת הורקנוס. פומפיוס נשא לאשה את יוליה בתו של קיסר, הוא מינה את יוליוס קיסר לנציב בגאליה שהיה עסוק שם במלחמות. קראסוס הלך לסוריה, ניגף במלחמה עם הפארתים ונהרג. בסופו של דבר, יוליה מתה וקיסר בשנת 50 המרה את פי הסינאט, עזב את גאליה בראש צבאו והחל לעלות על רומא, פומפיוס שרוב צבאו חנה בספרד, נאלץ לברוח ליוון ואח"כ למוקדון משם למצרים שם מת, ויוליוס קיסר עלה לשלטון.


הקראי אברהם פירקוביץ', הכומר הרוסי אנטונין, אברהם אליהו הרכבי ופרופסור שלמה-זלמן שכטר. מה המשותף להם?[עריכה]

המשותף לכל אלו - עמלו רבות למצוא כתבי יד עתיקים גם קראיים וגם יהודיים ובמיוחד "בגניזה" אשר בקהיר (בערך בשנים 1890-1860). האוספים של שלושת הראשונים נמצאים כיום בספריה הלאומית בלנינגראד ולא כולם נחקרו ונחשפו עד היום. הגדיל לעשות מכולם הפרופסור שלמה-זלמן שכטר שהיה פרופסור לספרות רבנית בקיימברידג' שבאנגליה, שבמקרה ראה "דפים עתיקים" שקנו שתי אחיות אנגליות שטיילו בקהיר ב- 1896 ולתדהמתו התברר שאלו הם משלי בן סירא בעברית (עד אז היו ידועים רק ביוונית). הוא גייס כספים רבים נסע לקהיר והביא עמו כ- 100,000 קטעי גניזה והם מצויים בקיימברידג' עד היום.


הראשון שייצר מכוניות בכמות גדולה ובמחיר נמוך. במי מדובר?[עריכה]

מדובר בהנרי פורד (1863- 1947), הראשון שייצר מכוניות בכמות גדולה ובמחיר נמוך. אביו היה חקלאי שהיגר מאירלנד לארה"ב. בהיותו בן 30 בנה הנרי פורד את מנוע המכוניות הראשון במטבחו, ולאחר 3 שנים את המכונית הראשונה שלו, בבית מלאכה שהקים בחצר ביתו. בהיותו בן 40 פתח מפעל משלו ובין השנים 1908 עד 1927 ייצר בו 15 מיליון רכבים מדגם אחיד- דגם T המפורסם. היה בן הראשונים שהנהיגו את היצור ההמוני בשיטת הסרט הנע.


הרחיב את גבול ישראל באופן המירבי בתקופת החשמונאים. במי מדובר?[עריכה]

מדובר באלכסנדר ינאי (126 – 76 לפנה"ס), מלך יהודה מבית חשמונאים. כאשר מת אריסטובולוס – אחי ינאי (שכנראה שנא את ינאי ואולי אף השליכו לכלא) שיחררה אלמנתו, המלכה שלומית אלכסנדרה, את ינאי מכלאו ונישאה לו וכך עשתה אותו למלך יהודה. אלכסנדר החל לנהל מלחמות רבות, כבש שטחים גדולים וסיפח לראשונה את כל שפלת החוף (מהר הכרמל בצפון ועד לגבול מצרים בדרום) כמו כן סיפח שטחים מעבר לירדן. במלחמות אלו תמכה בו קליאופטרה מלכת מצרים. במהלך הזמן – נוצר קרע עם חלק מהפרושים מאחר וינאי גם נטל לעצמו כתר כהונה. קרע זה הוביל למלחמת אחים קשה ביותר שבמהלכה נהרגו כ- 50,000 יהודים. בסופו של דבר התגבר ינאי המלך על כל מתנגדיו והרחיב את גבול ישראל – עד שהיקפה היה הגדול ביותר בכל תקופת החשמונאים. בריאותו התערערה (כנראה מחמת שכרות) והוא מת בקרב בשנת 76 לפסה"נ . בערוב ימיו הוא התפשר עם הפרושים, וכשמת הם ערכו לו הלוויה מפוארת בירושלים. אחריו המשיכה למלוך אשתו שלומית אלכסנדרה במשך תשע שנים – תקופה שנחשבת לשקטה וטובה. שני בניה רבו בניהם על ירושת הכיסא, דבר שהביא בסופו של דבר לכיבוש א"י ע"י רומי.


ה- "התואר" לקוח משמו שלו. במי מדובר?[עריכה]

מדובר ביוליוס קיסר (100 – 44 לפנה"ס), שר צבא ומדינאי רומי מזהיר, שנרצח לפני שהיה לקיסר הראשון של רומא. הוא היה מצביא גאון, איש מדע, משפטן, אדריכל, סופר והיסטוריון, בשמו כונו כל שליטי האימפריה הרומאית לעתיד לבוא – קיסר. הוא נאבק בסנט לטובת העם, למשל בחוק לחלוקת קרקעות. הוא כבש את צרפת, בלגיה, חלקים מהולנד, גרמניה ושוויץ. הצטיין בניהול ענייני המדינה. בשנת 44 לפנה"ס, קמו קושרים מבין קבוצת סינאטורים והחליטה לרצחו משום שהחל נוהג מנהגי מלכות. ובשעה שבא לישיבת הסנאט, דקרוהו למוות בפיגיונותיהם. אולם העם לא קבל זאת ויורשו היה נכד אחותו – אוגוסטוס (הקרוי אוקטאביאנוס) קיסר, הקיסר הראשון ברומי.


התחיל בעסקי כספים אבל העדיף להיות רבה של ברצלונה ופוסק מפורסם. במי מדובר?[עריכה]

מדובר ברשב"א - רבי שלמה בן אברהם אדרת, (1235 – 1310), מגדולי חכמי התורה בספרד בימי הביניים. למד תורה מפי הרמב"ן ורבי יונה בן אברהם גירונדי. בתחילה עסק בעסקי כספים ואף הלווה סכומים ניכרים למלך אראגון. לאחר שנים אחדות פרש מעסקים אלו לטובת משרת הרב הראשי לברצלונה והמחוז, וכיהן בתפקיד זה במשך 40 שנה. נחשב למנהיגה הרוחני של יהדות ספרד כולה הודות לאישיותו הדגולה לאופיו החזק ולכושר שפיטתו החריף. שאלות הופנו אליו מכל אירופה (גרמניה, צרפת), מארץ ישראל ומארצות אחרות. במחלוקת בעניין כתביו של הרמב"ם, נקט גישה פשרנית. הוא לא החרים את העיסוק בפילוסופיה ובמדע, אלא שטען שלא יעסקו בכך התלמידים, אלא עד שימלאו להם 30 שנה.