אינטלגנציה לשבת ג

<< · אינטלגנציה לשבת · ג · >>

"גבעת האם". מי היא "האם"?

האם היא הנרייטה סאלד (1860- 1945). ילידת בולטימור - ארצות הברית. מחנכת, סופרת ועסקנית יהודית בארה"ב, תירגמה ספרים יהודיים רבים מגרמנית לאנגלית והשתתפה בהוצאת "האנציקלופדיה היהודית", יסדה את ארגון הדסה ועמדה בראשו, סייעה רבות ליהודים שהיגרו לארה"ב וליהודי ארץ ישראל. בשנות ה- 30 מלאה תפקיד מרכזי בארגון עליית הנוער, מפעל שהציל רבבות ילדים יהודים מידי הנאצים והעלה אותם לישראל, לכן נחשבה "לאם" הילדים. קיבוץ כפר סאלד שבעמק החולה נקרא על שמה וכן "גבעת האם" שעל ידו.

גדול הנוסעים היהודיים בימי הביניים. במי מדובר?

מדובר על בנימין מטודילה שעל פי עדותו "בספר המסעות" שלו, שיצא לדרכו בין השנים 1159-1167 הוא יצא לדרכו מספרד וטייל במארסיי, פיזה, רומא, יוון, קושטא, ארץ ישראל, סוריה, בבל ומצרים. לארץ ישראל הגיע בסוף תקופת הצלבנים, הארץ מדוללת מיהודים והוא מספר שמצא בארץ כ-1500 משפחות יהודים וכמספר הזה משפחות שומרונים. המקצוע הנפוץ ביותר בקרב היהודים היה אז צביעת אריגים. בכל מקום שעבר הוא ציין את המרחקים בין הערים, את מספרי היהודים, את התנאים הכלכליים ועוד. הסיבות לנסיעותיו המרובות נתונות במחלוקת בין החוקרים: יש הסבורים שהיה סוחר באבני חן, אלמוגים ונסע לרגל עסקיו. יש אומרים שרצה לעלות לרגל לארץ ישראל ובהיותו רחב אופקים נסע למקומות נוספים. כך או כך תיאוריו הם מקור חשוב ביותר לנעשה בארץ ישראל בימי הביניים.

גוטנברג יוהאן. במי מדובר ?

מדובר בממציא הדפוס באמצע המאה ה- 15. לפני המצאת הדפוס כתבו בעיקר על קלף או על מגילות פאפירוס, ספרים בתצורה הנוכחית (קודקס),הופיעו כנראה רק בסוף ימי האמוראים (סוף המאה ה-5), אם כי ספרי תורה ומגילות, עדיין כתובים על מגילת קלף. כ-20 שנה אחרי המצאת הדפוס החלו יהודים רבים להשתמש בהמצאת הדפוס וכבר ב- 1475 הופיע באיטליה (רגו' – דה קאלאברייה) פירושו של רש"י על התורה. המדפיסים היהודים כינו את עצמם כ- "...כותב בכמה קולמוסים ללא מעשי ניסים...". מגדולי המדפיסים היהודיים נזכיר את משפחת שונצינו מלומבארדיה שבאיטליה, שהדפיסו בסוף המאה ה- 15 ותחילת ה- 16 כ- 200 ספרים ובהם התלמוד הבבלי והתנ"ך (אגב, גוטנברג עצמו הדפיס את התנ"ך הלאטיני כספר ראשון מודפס). הספרים שהודפסו עד 1500 נקראים "דפוסי ערש" ובלועזית אינקונאבולה. בניהם: פירוש רש"י על התורה, פירושהם של הרד"ק, הרלב"ג והרמב"ן, ספר "ארבע הטורים" של ר' יעקב בן אשר, משנה תורה ומורה נבוכים – לרמב"ם ועוד. הספרים בתקופה זו נראו ככתבי יד ובאחדים מהם יש "קולופון" - המציין את שם המדפיס ותאריך ההדפסה ועוד פרטים כמו תפילת הודיה לסיום הספר. אחד המפורסמים שבמדפיסים הוא: דניאל בומברג - לא יהודי, מהמאה ה-16 שהקים בית דפוס גדול בוונציה (200 ספרים בתקופה המדוברת), ובמשך 50 שנה התחרה בדפוס של בני משפחת שונצינו (100 ספרים). דפוס בומברג בוונציה הוציא לאור את התלמוד הבבלי, הירושלמי, והמקראות הגדולות. ב- 1577 נוסד בצפת בית הדפוס הראשון ע"י אליעזר בר יצחק אשכנזי שעלה מלובלין, אך תפוקתו היתה דלה והוא נסגר כעבור 10 שנים בלבד. בתי דפוס גדולים קמו באמסטרדם, בפראג ובמזרח אירופה. הכל בזכות המצאתו של גוטנברג ב- 1470 בערך.

גילה את הדרך הימית מאירופה – להודו. במי מדובר?

מדובר על ואסקו דה- גאמה (1460-1524) אחד מגדולי הספנים הפורטוגליים והראשון שגילה את דרך הים מאירופה להודו. בשנת 1497 הפליג ואסקו דה-גאמה מליסבון לכף התקווה הטובה שבקצה הדרומי של יבשת אפריקה. מכאן פנה צפונה לאורך החוף המזרחי של אפריקה עד שהגיע לחוף קניה ומשם ניווט אותו נווט ערבי עד להודו. ב- 1498 עגנו ואסקו דה-גאמה ואנשיו בקאליקוט שבהודו (קוזי'קודה). הוא חזר לליסבון עם תבלינים וידע רב על הודו ונתקבל בכבוד מלכים. בתגובה על הרג אנשיו בהודו הוא שב לשם וכבש את המקום, הקים מושבות מסחר בהודו וגם מת בהודו כמושל המושבות.

"גם זו לטובה". מי אמר דברים אלו?

נאמר ע"י נחום איש גמזו – מתנאי הדור הראשון ורבו של רבי עקיבא. הוא היה כנראה בן העיר גמזו – אך תלמידיו דרשו את כינויו "איש גמזו" כזכר למנהגו לומר "גם זו לטובה" על כל צרה שבאה עליו. ממנו למד רבי עקיבא ללמוד את כל ה- "את" שבתורה. נחום איש גמזו היה גידם משתי ידיו וקטוע בשתי רגליו וגופו היה מלא שחין ובסוף ימיו גם התעוור. כששאלו מדוע כל זה בא עליו? סיפר שהוא עצמו גרם לכך : פעם בהיותו בדרך עם משא שלשה חמורים, של מאכל ומשתה, ביקש ממנו עני אחד "...רבי פרנסני..." , ענה לו נחום איש גמזו: "...המתן עד שאפרוק מן החמור...", לא הספיק לפרוק מהחמור והנה העני מת. נפל רבי נחום על פניו ואמר "...עיני שלא חסו על עינך יסומו , ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו , וכל גופי יהיה מלא שחין...".