איל משולש/הסכמות
- הסכמות הרבנים הגדולים נ"י
- ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מופת הדור סיני ועוקר הרים בהמו' אברהם אבלי נ"י.
הנה זה ימים שהם שנים אשר שודר לגבאי תליסר גווילי חדושי תורתו של הרב המאו"הג המפו' ומופלג כ"ש מוה' שמואל הרב אב"ד דק"ק לוקניק במדינת זאמוט[1] והם דברים נאותים כדאים להיות על לוח ספר חרותים ועתה הנה בא מדרו' הרוצה להחכים ידרים ועשה באור לענינים הנדסיים אשר מפי גדול הדור אמורים מפי הגאון החסיד רבן של ישראל מהו' אליהו החסיד זצ"ל כאשר בחתומו זיכה לו נכד הגאון זללה"ה ה"ה הרב החריף מהור"ר יעקב משה יצ"ו מסלאנים אחרי שראוי ונכון לפרסם חכמת הגאון זללה"ה למען ידעו רבים כי חסידי ישראל הם חכמים אמתיים וחכמתם עמדה להם לעבודת הש"י ב"ה ואחרי שהרב הנ"ל טרח בגופו ובמאודו והזיל זהב מכיסו והוציא הוצאות מרכושו -- לזאת חלילה חולין הוא לאיש אשר יאצה לבא בגבול הרב המחבר זמן ומשך אשר קבע הרב הנ"ל דהיינו עד משך עשרה שנים והמסייע להרב הנ"ל ושומע לדברינו יתברך מאת חסד לבריותיו עורך כנפש המעתיר.
יום ה' כסלו שנת רועה אבן ישראל לפק פה ק"ק ווילנא
נאום אברהם אבלי בלא"א הרב הגאון מהור"ר אברהם שלמה זצלה"ה.
ר' יעקב משה מסלאנימא נכד הגאון
[עריכה]- ה"ה הרב הגדול החריף המפורסם מהו' יעקב משה מסלאנימא נכד הגאון זצוק"ל.
מידי רואי מוכ"ז הרב הגדול מו' שמואל נרו אב"ד דק"ק לוקניק יע"א גדול בתורה ולו יד ושם גם בחכמת ההדסיי ובידו העתק ישן מכתבי קדש מרי אבא זקני הגאון זצוק"ל בחכמה הלז, והרבה יגע מוכ"ז להגיה להעמידו על מכונו, נתתי להמוכ"ז כ"י קדשו ממש להגיש ממנו לאמיתו ואוקימנא גברא על חזקתו שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. אם אמנם כן לא אמנע טוב מבעליו בהיות ידיו אמונה לאל לקבעו בדפוס יהי נועם ה' עליו ומעשי ידיו יכוננהו. ואני בתום לבבי ובנקיון כפי מבעל הגמולות ישלח מלאכו לפניו להשלים חדות ישיעת יעקב משה בהרב מוה' אברהם בן להגאון מוה' אליהו מווילנא זצוק"ל.
ר' ישכר בער
[עריכה]- ה"ה הרב המאו"הג המפורסם החריף ובקי החכם הכולל מהו' ישכר בער מ"ץ דק"ק ווילנא.
חסדי ה' אזכור תהלות ה' אשר גמלנו כרחמיו וכרוב חסדיו ובגלות החל והארוך אשר הורקנו מכלי אל כלי לא עזבנו ה' ושומר הבטחתו לישראל אשר הבטיחנו כי לא תשכח עדות מפי זרעו והקים לנו דור דור וחכמיו דור דור ודורשיו לא לבד בגופי תורה מפיהם אנו חיים . ומבלעדם נגשש כעורים בצהריים . אף גם בפרפראות לחכמה היו לנו לעינים . ולכל חכמה ומדע עשו אזנים . ולקראת צמא התיו מים . להשקות עדת ישראל מנחת עדנם ונהרי רחבי ידים . ואף בדור האחרון הזה הקים ה' לנו מושיע הרב רבינו הגדול הגאון חסידא קדישא ז"ל שהיה מאשכולות הראשונים ומסוד ה' ליראיו לא היתה דבר חכמה ומדע אשר שגבה ממנו. ומן שמיא קא זכי למאן דלביש מדע כבוד הרב המאו"הג המפורסם השקוד ומנו שמואל האב"ד דק"ק לוקניק כתבי קדש מהגאון ז"ל בחכמת המשולשים ומילתא אלבישייהו יקירא כי גם הרב הנ"ל זכה לקנין יפה בלימודיות מהחכמות ומידי עסקו בם העיר ה' לבבו לבאר דברי רבינו ז"ל בענינים אלו אשר שנה לתלמידיו בדרך קצרה ולהוציאם לאור עולם. ותחת כי יקרה נפש הרב הנ"ל בעיני כי זה אינו ירחים דאקלע לאתרין ונזדמן עמנו בב"המד אחד והצצתי גודל שקידתו בתלמוד ופוסקים ומעולם לא מצאנו אותו יושב ודומם אלא יושב ושונה ולא זזתי מחבבו עד לאחת -- על כן איככה אוכל השיב פניו מקרוא אחריו מלא כי בעיני זך וישר פעלו. ולעורר לבות מחזיקי התורה מנדיבי העם להחזיק ביד הרב הנ"ל שיראה נפשו טוב בעמלו וגם להיות סניף לכבוד הרב הגאון מהור"רא אבלי נ"י אשר עמד בפרץ לפניו בהשגת גבולו, והש"י יעיר לנו אוזן שומעת, בתעלומות חכמה ודעת, ממעין מבית ה' יצא ונחל נובעת, יום ד' - ח' כסליו, תקצ"ד לפ"ק פה ק"ק ווילנא.
נאום ישכא בער באאמ"ו הרב הגאון מהור"ר תנחום זללה"ה.
- ^ נלע"ד הכוונה אל חבל התחתית של רפובליקת ליטא -- ויקיעורך