אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מלת [ אתו , עמו ] משותפים במה שמורים המצא דבר אחד אצל הדבר השני (שמיני סימן לו . קדושים סימן לב).    ויש הבדל דק ביניהם. שמלת "עמו" מורה השיוי והצירוף. אבל מלת "אתו" משתתף גם עם מלת "את" שמורה על הפעול, ומורה שהאחד פועל על האחר והשני נפעל ממנו וטפל אליו (קדושים סימן לב באורך).

(ועיין למעלה סימן ש"מ, ובהר ס' עה, וסימן פא).