אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


לשון ’לקיחה’ באשה נופל בין על האירוסין בין על הנשואין. אבל כשיאמר "לקח לאשה" בשימוש הלמ"ד היא רק על האירוסין שהיא תחלת הלקיחה, לא על ההכנסה לחופה אחר האירוסין.    וכן יצדק לשון זה על היבום שהיא גם כן תחלה הקיחה . (אמור סימן לח)

וכן ישמש על נשיאת אשה בלשון קנה וקנין, שפעל 'קנה' מציין כל שנעשה שלו בכל אופן שיהיה. וזה ההבדל בין פעל ’קנה’ ופעל ’כרה’. שפעל 'כרה' הונח רק על הנקנה על ידי מכירה, ופעל 'קנה' כולל כל מיני קנין שיהיה הדבר שלו . (אמור סימן פז)