אילת השחר (מלבי"ם)/כלל תקכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פעל ’נאף’ רק באשת איש (מלשון "אף כי קנאה חמת גבר").

ועל האשה בא פעל ’נאף’ ופעל ’זנה’. 'נאף' מצד הבעילה, ו'זנה' מצד שמזמנת עצמה לפסול לה או להפקר (ועיין בקדושים ס' עז . אמור ס' יד).    ועל כן אצל הזכר לא בא פעל 'זנה' בשום מקום; רק עם מקושר עמו עבודת כו"ם.

ויש הבדל בין "נאף" בקל ובין "מנאף" בכבד שפירושו שגורם ניאוף לזולתו (קדושים סימן קה).