אילת השחר (מלבי"ם)/כלל שיח
מראה
כל מקום שבא פעל 'טמא' בלשון ציוי עתיד בפעל [כמו "יטמא" או "וטמא עד הערב"] -- הוא מטמא לזולתו. אבל כשבא בדרך השם -- "טמא הוא" -- יבוא לפעמים על הטמא לזולתו ולפעמים יבוא על הפסול שאינו מטמא, ועל טומאה שפתרונה מענין שיקוץ וגיעול או הפך הקדושה ( כנ"ל ס' שיב[1] ) וכלל זה חידש ר' עקיבא ( שמיני ס' קלא, שמיני ס' קלח )
- ^ נפל כאן טעות סופר וצע"ע איך להגיהו -- ויקיעורך