אילת השחר (מלבי"ם)/כלל קסב

בכל עבודות הקרבנות כתוב לשון רבים -- והקריבו וזרקו -- כי היו הכהנים רבים.

אבל במה ששינה ואמר בפרשת ויקרא "וערכו עצים" ובפרשת צו "וערך הכהן" -- דייקו שבעולת בין הערביים (שבה מדבר בויקרא) צריך שתי גזירי עצים בב' כהנים, ובעולת השחר (שבה מדבר בפרשת צו) די בכהן אחד . (ויקרא ס' נא).
וכן במה שכתוב בעולת בקר "וערכו הנתחים" ובעולת הצאן "וערך" דרשו "וערכו" שנים וכולי . ( ויקרא ס' נב )
וכן במ"ש בשלמי בקר וצאן "והקטירו" ובשלמי עז "והקטירם" -- דרשו "והקטירו" כל אחד בפני עצמו, "והקטירם" כאחד . ( ויקרא ס' קעד )
וכן בפרשת נגעי בתים, כל הפעלים שבאו בלשון יחיד מוטל על הבעל הבית לבדו, ושבאו בלשון רבים מוטל גם על השכנים . ( מצורע ס' צג, מצורע ס' קב )^[1]
ותמיד כתיב "ושחט" ובפרשת צו אמר "ישחטו את האשם" -- מכאן ששנים שוחטים . ( צו ס' פ )
ושם "ישחטו את העולה" -- מכאן לעולת ציבור ששחיטתה בצפון . ( צו ס' פב )
וכן דרשו מה שכתב פעם "באבן" ופעם "באבנים" . ( קדושים ס' צב )
ועיין עוד ( קדושים ס' קג . אמור ס' קט, אמור ס' קלב )