אילת השחר (מלבי"ם)/כלל כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · כלל כב· >>

וגם שהציוי בתכונת הנפעל מורה שלא יפטר ממנה בשום אופן; כי כשמצוה אל הפועל יפטר לפעמים אם יש לו איזה אונס או ענין הפוטר אותו. לא כן כשמצוה שיֵעָשֶה הדבר, לא יביט על הפועל ועניניו.

כמו שדרשו:  תיעשה -- אף בשבת ובטומאה.  ישלם -- מדעתו, ישולם -- בעל כורחו. וכדומה . (ויקרא קלט)