לדלג לתוכן

איכה רבה ד יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · איכה רבה · ד · יב · >>


יב.    [ עריכה ]

טובים היו חללי חרב בחורבן ראשון שהיו מתים מריח עוכבניין. אבל בחורבן האחרון לא היה עוכבניין, מה היו עושין להם? היו מביאים גדיים וצולין אותן במערבה של עיר. והיה אותו הריח מפעפע בהם והיו מתים. לקיים מה שנאמר: שהם יזובו מדוקרים מתנובות שדי.