איכה רבה ב כב
כב. [ עריכה ]
"קוּמִי רֹנִּי בַּלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" ר' אומר ד' אשמורות בלילה וד' משמרות ביום העונה אחד מכ"ד לעת והעת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת וכמה הוא רגע ר' ברכיה בשם ר' חלבו אמר כדי לאמרו ורבנן אמרי כהרף עין ושמואל אמר אחד מחמשת רבוא וששת אלפים וה' מאות וארבעים ושמונה לשעה זה הוא רגע ר' נתן אמר שלש אשמורות בלילה ר' זריקא ור' אמי בשם רשב"ל אמר כתוב אחד אומר (תהלים קיט,): "חצות לילה אקום להודות לך" וכתוב אחד אומר (שם,) "קדמו עיני אשמורות" כיצד יתקיימו שני כתובים ר' חזקיה ואמרי לה ר' זריקא ור' אמי חד אמר טעמיה דרבי וחד אמר טעמיה דר' נתן מאן דאמר טעמא דרבי הא ניחא מאן דאמר טעמא דר' נתן ראש אשמורת התיכונה ור' נתן מה מקיים חצות לילה אלא פעמים חצות לילה ופעמים קדמו עיני אשמורות ואיך עבידא בשעה שדוד אוכל סעודת עצמו אוכל עד תשע שעות וישן עד ראש אשמורת התיכונה ועומד ועוסק בתורה ובשעה שדוד אוכל סעודת מלכים אוכל עד הערב וישן עד חצות ועומד ועוסק בתורה מחצות לילה ולמטה.
בין כך ובין כך לא היה השחר בא ודוד ישן והוא שאמר דוד (תהלים נז,): "עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר" איתער יקרי מן קדם יקריה דבוראי יקרי לית כלום קדם יקריה דבוראי אעירה שחר אנא מעורר שחרא ולית שחרא מעורר לי.
ר' פנחס בשם ר' אלעזר בר מנחם אמר כנור היה נתון תחת מראשותיו והיה עומד ומנגן בו בלילה א"ר לוי כנור תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (מ"ב, ג): "והיה כנגן המנגן" והיה כנגן במנגן אין כתיב כאן אלא והיה כנגן המנגן הכנור מאליו היה מנגן וכשהיה דוד שומע קולו היה עומד ועוסק בתורה וכיון שהיו ישראל שומעים קולו של דוד עוסק בתורה היו אומרים ומה דוד מלך ישראל עוסק בתורה אנו עאכ"ו מיד היו עוסקין בתורה ומה מקיים ר' קרייה דר' נתן אמר רב הונא סופו של שנייה וראשה של שלישית שמתווכות הלילה אמר לו רבי מני אלו נאמר תיכונות יאות הות הא לא נאמר אלא תיכונה קדמייתא לא מיתחשבה דעד כדו לא אתא עידן: