איכה רבה א לח
לח. [ עריכה ]
ידו פרש צר על כל מחמדיה - כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך את מוצא בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש, נכנסו עמונים ומואבים עמהם, והיו הכל רוצים לבוז כסף וזהב, ועמונים ומואבים רצין לבוז את התורה כדי לעקור (דברים כג) לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי לוי בר פרטא: לדלקה שנפלה לתוך פלטין של מלך, והיו הכל רוצים לבוז כסף וזהב, ועבד רץ לבוז את אוניתו. כך, בשעה שנכנסו שונאים לבית המקדש, נכנסו עמונים ומואבים עמהם, והיו הכל רצין לבוז כסף וזהב, ועמונים ומואבים רצין לבוז את התוכה, כדי לעקור לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. ארבעה דברים טובים הטיב אברהם ללוט. הדא הוא דכתיב: (בראשית יב) וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט. ואומר: (שם יג) וגם ללוט ההולך את אברהם וגו'. ואומר: (שם יג) וישב את כל הרכוש וגו'. ואומר: (שם יט) ויהי בשחת אלוהים את ערי הככר וגו'. וכך היו צריכים לפרוע להם טובות, אלא שעשו להם רעות, הדא הוא דכתיב: (במדבר כב) וישלח מלאכים אל בלעם וגו'. (שם ו) ועתה לכה נא ארה לי וגו'. וילכו זקני מואב וזקני מדין וגו'. (שופטים ג) ויאסוף אליו את בני עמון וגו'. (ד"ה ב. כ) ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון, ועמהם מהעמונים על יהושפט. והדין, ידו פרש צר על כל מחמדיה, כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך. וכנגדן נכתבה חטיא שלהם בארבעה מקומות, (דברים כג) לא יבוא עמוני ומואבי וגו', על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים וגו'. (מיכה ו) עמי, זכור נא מה יעץ בלק וגו'. (נחמיה יג) כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים, וישכר עליו את בלעם לקללו. (יהושע כד) וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם. וכנגדן עמדו ארבעה נביאים וחטמו עליהם גזר דינם, ואלו הן: ישעיה, ירמיה, יחזקאל וצפניה. ישעיה אמר: (ישעיה טו) משא מואב כי בליל שדד ער מואב, נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה. ירמיה אמר: (ירמיה מט) הנה ימים באים נאום ה', והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה, והיתה לתל שממה ובנותיה באש תצתנה, וירש ישראל את יורשיו אמר ה'. יחזקאל אמר: (יחזקאל כה) לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה, למען לא תזכר בני עמון בגויים. וכתיב: (שם יא) ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני ה'. צפניה אמר: (צפניה ב) לכן חי אני נאום ה' צבאות אלוהי ישראל, כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה, ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם, שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום.