איכה רבה א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · איכה רבה · א · יד · >>


הוסף ביאור

יד. [עריכה]

סיפור - חכמת אנשי ירושלים:

חד כותאי עבד נפשיה מפשר חלמין, שמע רבי ישמעאל בר' יוסי ואמר לית אנא איזיל ואחמי הדין טפשא דליבא כותאה דמפליא בברייתא, אזל ויתיב ליה גביה.

  • אתא חד א"ל חמית בחלמי זיתא משקה מישחא, אמר ליה כותאי זיתא נהור ומשחא נהור את חמי נהור בנהור סגיא, א"ל ר' ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא אימיה הוא חכים (פירוש הוא בא על אמו),
  • אתא חורן ואמר ליה חמית בחלמי עיני חד בלעה חברתה, אמר ליה ההוא גברא את חמי נהור בנהור סגיא, אמר ליה ר' ישמעאל ברבי יוסי תיפח רוחיה דההוא גברא תרין בנין אית ליה וחד מנהון חכים לחבריה,
  • אתא חורן ואמר ליה חמית בחלמי ובלעית חד כוכב, אמר ליה ההוא גברא חמי נחור סניא, כוכבא נהור ואתה נהור הא נהורא על נהורא, א"ל ר' ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא יהודאה קטל, ומן הן יליף ר' ישמעאל מן הדין קרייה (בראשית, טו): "הבט נא השמימה וספור הכוכבים",
  • אתא חורן ואמר ליה חמית בחלמי אית לי תלת עיינין, אמר ליה ההוא נברא חמי נהור סגיא, אמר ליה רבי ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא אפיי הוא תרתין דידיה וחדא דתנורא,
  • אתא חורן ואמר ליה חמית בחלמי ארבעה אודנין וכל עמא מציתין למלוי, אמר ליה את שמיע סגיא, אמר ליה ר' ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא מגבב כובין הוא, וכד הוא טעין להון כל עמא ערקין מן קדמויי,
  • אתא חורן ואמר ליה חמית בחלמי דהוינא טעין חד פנקס ובה עשרים וארבעה לוחין והוה כתיב מן הכא, ומחיק מן הכא, כתיב מן הכא ומחיק מן הכא, א"ל ההוא גברא סליק לרבו ויהוי עסקיה סגין והוא כתיב מן הכא ומחיק מן הכא כתיב מן הכא ומחיק מן הכא, אמר ליה רבי ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא מדרעא אית ליה ובה עשרים וארבעה מרקעין, חייט ליה מן הכא ומתבזע מן הכא,
  • אתא חורן וא"ל חזינא בחלמי דאנא טעין קניא וביה מיסרא דחסין, א"ל ההוא גברא סליק לרבו, אמר רבי ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא אוצרא דחמרא אית ליה ונפיק כוליה בסיס, ואזיל כולי עלמא וייתוניה בגרביה לפום קרא למיכבשא ביה חסין,
  • אתא חורן ואמר ליה חמית בחלמי דכל עלמא מחמין לי באצבעותיהן, אמר ליה ההוא גברא סליק לרבו וכל עמא מחמין לך באצבעותיהון, אמר לו רבי ישמעאל הב לי אגרי ואנא פתר לך, אמר ליה כבר פתיר הוא, אתא זימנא חורן אמר ליה חמית בחלמי דכל עמא מנפחין לי בלועיהון ומקלסין לי באצבעותיהן, אמר ליה ההוא גברא סליק לרבו וכל עמא מקלסין לך בלועיהון, אמר ליה ר' ישמעאל תיפח רוחיה דההוא גברא אוצר דחיטין אית ליה וכד מחמיין ליה באצבעותיהון דהוה דילפא נחית עליהון, וכד הוו מנפחין לית בלועיהון דאינון מנפחין, וכדו דמקלסין לך באצבעותיהון דאינון מצמחין עשבין ולית לההוא גברא מנהון כלום.