אחד אחד ובאין רואה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אחד אחד ובאין רואה / חיים נחמן ביאליק[עריכה]

אֶחָד אֶחָד וּבְאֵין רֹאֶה, כַּכּוֹכָבִים לִפְנוֹת שָׁחַר,
כָּבוּ שְׂפוּנֵי מַאֲוַיַּי וַיִּכְלוּ בְיָגוֹן דּוּמָם;
אַךְ עוֹד הָאַחֲרוֹן כָּמוּס עִמִּי, וְהוּא נַהֲמַת כָּל-חַיַּי,
לֹא יַחֲרִישֶׁנָּה הֲמוֹן יוֹם וְכָל-שָׂטָן לֹא יַכְחִידֶנָּה,
אֲשֶׁר אִיטַב-נָא עוֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי נְטוֹת יוֹמִי,
אִם בְּהָקִיץ וְאִם בַּחֲלוֹם, אַךְ לוּ עוֹד פַּעַם אֶחָת,
אֲהָהּ, לוּ אַךְ הַפָּעַם, וְלוּ רַק עַד-אַרְגִּיעָה,
יִשָּׁנֶה נָא אֵלַי בְּכָל-יְקָרוֹ חֲזוֹן קַדְמַת יַלְדוּתִי
וּבֹקֶר חַיַּי יַעַבְרֵנִי בִּמְלֹא מָתְקוֹ הָרִאשׁוֹן.
 
אָמְנָם נְגֹאֲלוּ עַתָּה חַיַּי וָאֲחַלֵּל בְּמוֹ-יָדִי רֹאשׁ נִזְרִי,
שָׁכַחְתִּי הַמְסִלּוֹת לֵאלֹהָי וְשַׁעֲרֵי רַחֲמָיו לֹא אֶדְפֹּק,
אָזְנַי אֲטוּמוֹת לִקְרִיאוֹתָיו וְעֵינַי עֲצוּמוֹת לְרִמְזֵי קָדְשׁוֹ,
נָזוּף הָיִיתִי לְשָׁמָיו וּמְנֻדֶּה לְכוֹכְבֵי אוֹרָם,
לֹא-יַכִּירֵנִי עוֹד צִיץ הַבָּר וְשִׁבֹּלֶת שָׂדֶה לֹא-תְבָרְכֵנִי,
נָזֹרוּ מֵעָלַי חֶזְיוֹנוֹתַי וְרוּחִי הִתְנַכְּרָה לִי;
וְאוּלָם בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, בְּחֵיק תֵּבֵל וּבְאוֹצַר עוֹלָם,
בִּמְקוֹם לֹא-יִכָּחֵד מְאוּם וְלֹא-יִמָּחוּ עִקְּבוֹת דָּבָר,
הֲלֹא שְׁמוּרָה עַד-הַיּוֹם בְּעֵינָהּ וּבְעֶצֶם תֻּמָּהּ,
כַּחוֹתָם עַל יְמִין עֶלְיוֹן, דְּמוּת יַלְדוּתִי הַקְּדוֹשָׁה,
וּמִחוּץ לַחֲלִיפוֹת עִתִּים, לֹא-נִפְגֶּמֶת וְלֹא-נִכְתָּמֶת,
כְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר בַּמָּרוֹם, עוֹד תִּזְרַח אֵלַי מִמִּשְׁבַּצְתָּהּ,
צֹפִיָּה הֲלִיכוֹתַי מִמֶּרְחָק וְכָל-צְעָדַי תִּסְפֹּר,
לִי יִרְעַד עַפְעַפָּהּ וְעָלַי עֶדְנַת זָהֳרָהּ;
וְנוֹף מְכֹרוֹתַי הָרָחוֹק, נְאוֹת יַלְדוּתִי וּמִסְגַּרְתָּהּ,
עֲפַר שָׁרְשִׁי, מַעְיַן רוּחִי, נְעִים גַּעְגּוּעַי וְהֶגְיוֹנָי,
פִּנַּת יִקְרַת-לִי עַל-פְּנֵי תֵבֵל וּתְרוּמַת עַפְרוֹת אָרֶץ;
אֵין רַעֲנָן לִי מִירַק דִּשְׁאוֹ וְאֵין מָתוֹק לִי מִתְּכֵלֶת שָׁמָיו;
זִכְרוֹ כַּיַּיִן הַטּוֹב לֹא-יָפוּג לָעַד מִדָּמִי,
וּבְלִבִּי יַלְבִּין נֶצַח זֹךְ שִׁלְגּוֹ הָרִאשׁוֹן –
נוֹף מוֹלַדְתִּי, מְלוֹן רֵאשִׁיתִי וְרֹאשׁ מַרְאֵה עֵינָי,
חֶבֶל שַׁאֲנָן וּבוֹדֵד, צָנוּעַ בְּיִפְעַת עֲלוּמָיו,
שְׂפוּן הָרִים וִיעָרִים וּצְעִיר שָׁמַיִם וָאָרֶץ,
מְשַׁלֵּחַ שְׁבִילָיו בַּעֲמָקִים וּמִשְׁעוֹלָיו בְּקָמוֹת זָהָב
וְחֹרֵז דּוּמָם יָמִים וְלֵילוֹת, מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעָרֶב –
הֲלֹא גַם-הוּא, בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם עַל-פְּנֵי תֵבֵל אָרֶץ,
וּלְכָל-פִּתּוּחָיו יַחַד וּבְעֶצֶם זִיווֹ הָרִאשׁוֹן,
כַּאֲשֶׁר חֲרָתַתּוּ מֵאָז בְּנַפְשִׁי אֶצְבַּע אֱלֹהִים נַעֲלָמָה,
וְכַאֲשֶׁר אֶשָּׂאֶנּוּ בְלִבִּי עַד יוֹם אַחֲרוֹן וְלִקְצֵה אָרֶץ,
עֲנֻג-אָבִיב אוֹ בְהִיר קָיִץ, נוּגֵה סְתָו אוֹ עַז חֹרֶף –
עוֹדֶנּוּ תָמִים כִּהְיוֹתוֹ, קוֹפֵא אֶל-יְקוּמוֹ סָבִיב,
שׁוֹקֵט אֶל-זְהָרָיו יוֹמָם וְאֶל רָזֵי רָזָיו לָיְלָה,
נוֹצֵר רוּחַ אַפִּי הַטָּהוֹר וְשׁוֹמֵר חֶרְדַּת קָדְשִׁי
בְּחֵיק כָּל-אֶבֶן דּוּמָם וּבְסֵתֶר כָּל-פִּנָּה עֲמוּמָה,
בְּרַעַד עָלֶה נִדָּף וּבְצֵל קְטֹן עָבִים נָמוֹג;
עוֹד כָּל-יְעָרָיו עַל-מִשְׁמְרוֹתָם, אֹרְגִים צִלְלֵיהֶם חוֹרָי,
לֹא-נִפְקַד מֵהֶם זַלְזַל וְאַחַת מֵרִשְׁתוֹתָם לֹא נִקְרָעָה,
מַחֲבוֹאֵיהֶם מְלֵאִים עוֹד פַּחֲדֵי לְבָבִי הַמְּתוּקִים,
וַעֲנֻגֵּי חֲלֹמוֹתַי מֻשְׁלָכִים תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים.
גַּם-הֲרָרָיו כֻּלָּם עוֹד עַל-כַּנָּם הָרִאשׁוֹן יַעֲמֹדוּ,
עֹטִים כָּל-מַרְבַדֵּיהֶם, רְקוּמֵי צִיצִים וּמְעֻלְּפֵי רְסִיסִים,
חוֹתַם פְּעָמַי עֲלֵיהֶם וְעִקְּבוֹתַי בָּהֶם נוֹדָעוּ,
זֹהַר חַיַּי הָרִאשׁוֹן עוֹדֶנּוּ שָׁפוּךְ עַל-פְּנֵיהֶם,
בֵּין חַגְוֵיהֶם יָלִין עַד-עַתָּה הֵד תְּרוּעַת נַפְשִׁי
וְרוּחִי עוֹדֶנָּה תוֹעָה שָׁם בְּתִמְהוֹנָהּ וּבְאֵלֶם שְׂפָתָהּ.
 
וּנְוֵה הוֹרַי הַדַּל, קַן-מִבְטַחִי וְאֹהֶל שְׁלוֹמִי,
מְעוֹן אוֹר פְּנֵי אֵם, מַחֲבֵא כְנָפָהּ וְצִלָּהּ,
אוֹצַר נִיחוֹחֵי נְשִׁיקוֹתֶיהָ וּמַצְפּוּן רֵיחַ חֵיקָהּ –
הֲלֹא גַם-הוּא בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם בִּכְפַר מֶרְחַקִּים,
עַל-רֹאשׁ גִּבְעָתוֹ הַקְּטַנָּה בְּצֵל עַרְמוֹן עָבֹת,
עוֹדֶנּוּ נָטוּעַ בְּמְקוֹמוֹ וּמַרְאֵהוּ כִּימֵי קֶדֶם:
מִצְעָר, לָבָן וְנֶחְמָד, שְׁפַל גַּג וּזְעֵיר אֶשְׁנַבִּים,
זִיזָיו רְפוּדִים אֵזוֹב וּמִבְּקִיעָיו יָצִיץ הֶחָצִיר,
גַּנִּים עֹטְרִים לוֹ סָבִיב וּמִגְרְשׁוֹת מְגֻדְּלֵי פֶרַע;
דּוּמָם, עִם אָרְחוֹת הֶעָבִים, תִּנְהַרְנָה לְפָנָיו הָעִתִּים,
וְהוּא נִצָּב עַל-תִּלּוֹ הַקָּטֹן, נִצָּב יוֹמָם וָלָיְלָה,
צוֹפֶה לִנְתִיבוֹת עוֹלָם וְחוֹלֵם עָלַי מֵרָחוֹק,
הָגֹה יֶהְגֶּה-בִּי תָמִיד וּכְתָלָיו יֶעֶגְמוּ לִי דוּמָם,
זִכְרִי יְמַלֵּא צְפוּנָיו וְצֵל חַיַּי חָתוּם בְּקוֹרוֹתָיו.
 
יָדַעְתִּי כִּי רַק-אַחַת יֵשְׁתְּ הָאָדָם מִכּוֹס הַזָּהָב
וַחֲזוֹן זִיו וָזֹהַר לֹא-יָקוּם לָאִישׁ פַּעֲמָיִם;
כִּי מַרְאֵה תְכֵלֶת יֵשׁ לָרָקִיעַ וְעֵין יָרֹק לַדֶּשֶׁא
וְאוֹר גָּנוּז לִמְלֹא תֵבֵל וְזִיו פָּנִים לְכָל-מַעַשֵׂי אֱלֹהִים,
אֲשֶׁר רַק-אַחַת תִּזְכֶּה לָהֶם עֵין הַיֶּלֶד – וְלֹא יוֹסִיף;
וְאוּלָם בִּרְכַּת פִּתְאֹם לֵאלֹהִים, לַנֶּאֱמָן בְּעֵינָיו יִתְּנֶנָּה,
לֹא-תָשׁוּר עַיִן צִנּוֹרֶיהָ וְחֹזֶה לֹא-יַגִּיד מוֹעֲדָהּ,
דּוּמָם אֶעֱרָךְ-לָהּ וַאֲצַפֶּה, יוֹמָם וָלַיְלָה אֲיַחֵלָה,
וּכְכִנּוֹר עֱרוּךְ מֵיתָרִים רוּחִי נָכוֹן לִקְרָאתָהּ.
לֹא-אֵדַע אֵיפֹה וּמָתַי, וְטֶרֶם אָבִין אֵיזֹה הַדָּרֶךְ,
וּמִי יְהִי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר יָבִיא אֵלַי הַבְּרָכָה –
אַחַת יִנָּבֵא לִי לִבִּי, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד,
כִּי-פָקֹד יִפְקְדֵנִי הֶחָזוֹן וִיקַר מַאֲוַיַּי יַשִּׂיגֵנִי.
וּבְבֹא הָרֶגַע הַנֶּאְדָּר, וְהָיָה כְּנִיד עַפְעַף הַנֵּצַח
בַּהֲצִיצוֹ עָלַי פִּתְאֹם בְּעַד צֹהַר נִקְרַע בַּמָּרוֹם –
וְנִפְקְחוּ עֵינַי וָאֹרוּ, וְזַכּוּ כְּעֵינֵי הַיָּלֶד,
וּמַרְאוֹת יַלְדוּתִי כֻּלָּם עַל צְבָא חֲלִיפוֹתָם יַחַד
עִם כָּל-יְקוּמָם סָבִיב יִנְהֲרוּ דוּמָם דֶּרֶךְ נַפְשִׁי,
יָסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת זָהֳרָם כַּחֲלֹמוֹת בֹּקֶר בְּהִירִים,
הָרְחֹקוֹת תִּקְרַבְנָה פִתְאֹם, יָקִיצוּ קוֹלוֹת נִרְדָּמוּ,
וּגְוָנִים וְרֵיחוֹת נִשְׁכָּחִים יָקוּמוּ שֵׁנִית לִתְחִיָּה.
רַק-רֶגַע יִתְמַהְמַהּ הֶחָזוֹן, וּשְׁטָפַנִי גַל-מָתְקוֹ
וְאֶת-כָּל-עֲסִיס חַיָּי, עַד תַּמְצִיתוֹ, יַגְמִיאֵנִי בְאֶחָת.
וְשׁוּב אֶעֱמֹד נִפְעָם לִפְנֵי עוֹלָם פֶּלִאי בְּטָהֳרוֹ,
גַּן נָעוּל וְחָתוּם, זָרוּעַ חִידוֹת וּפְלָאִים,
לֹא-חָלָה בָהֶם יָד וְלֹא-נִסָּה אֲלֵיהֶם דְּבַר שְׂפָתָיִם,
לְבָבִי יִמָּלֵא הָמוֹן וְתִמְהוֹן אֱלֹהִים עַל-פָּנָי,
בְּעֵינַי תִּזְרַח הַדִּמְעָה וּבְנַפְשִׁי תְּרוּעָה נֶאֱלָמָה.
 
חשון, תרע"ו.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.