אז שש מאות

פיוט שנוהגים לאמרו בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף בחג השבועות (ובחו"ל בשני הימים), כחלק מהאזהרות.

אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת, פֵּרוּשׁ עָנְשָׁן וּמַתַּן שְׂכָרָן.
אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתַיִם, צְרוּפוֹת כַכֶּסֶף וּבְחוּנוֹת כַּזָּהָב.

אֲהוּבִים שְׁמָרוּם, עֲמוּסִים חֲקָרוּם, בְּכָל לֵב נְצָרוּם, בְּחָכְמָה דְּרָשׁוּם.
אֶת אֵלֶּה תִּזְכָּר לָנוּ אֱלוֹהַּ מָעֻזֵּנוּ, וְתֵרָצֶה לָנוּ וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ.

עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ וְתַחְתּוֹנִים עָלְזוּ, בְּקַבָּלַת תּוֹרָה הַכְּתוּבָה מִסִּינַי. (נוסח אחר: בְּקַבָּלַת כַּלָּה כְּתֻבַּת חָתָן.)
תֹּאַר כַּלָּה מְאֹד נִתְעַלָּה, בְּקַבָּלַת יוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.