אזי בסעיף חלום

אֲזַי בִּסְעִיף חֲלוֹם רוּחַ נְשָׂאוֹ
וְעָבַר כַּעֲבר בָּרָק בְּפִלְאוֹ
וְלֹא סָר אַחֲרָיו שֶׁמֶץ לְבָבִי –
וְלוּ מִדֵּי רְאוֹת עָמַד רְפָאוֹ,
וְקָץ לָשׁוּר דְּמוּתוֹ עִם עֲנָפוֹ
וְלֹא שָׁעַר לְבָבִי כִּי בְזָאוֹ,
וְיַסְתִּיר מֵאֲחֵי־נֹעַר אֲמָרָיו
לְבִלְתִּי יֹאמְרוּ חֵשֶׁק מְלָאוֹ.
הֲכִי נִלְכַּד בְּחַבְלֵי הַתְּלָאוֹת
וְשֶׁבֶר אַחֲרֵי שֶׁבֶר קְרָאוֹ
וּמִשִּׁבְרָךְ תְּמוֹל הֵנִיא זְמַנּוֹ
הֲיִתְמַלֵּא וְהוּא עַז לַהֲנִיאוֹ,
כְּאִלּוּ אָזְנְךָ הָעָם אֲשֶׁר צַר
לְהָכִיל מַחְשְׁבוֹתָיו יוֹם צְבָאוֹ.
וְאָז לִבְּךָ כְּנָפוֹת בָּאֲדָמָה
וְהֵשַׁח בָּמָתֵי שַׁחַק בְּשִׁיאוֹ,
וּבָקַע שִׂכְלְךָ מִדְבַּר דְּבָרִים
וְתַחַת רַגְלְךָ תַּדְבֵּר לְבִיאוֹ,
וְנָגַהּ מִמְּךָ אוֹר עַל אֲנָשִׁים
כְּשֶׁמֶשׁ עִמְּךָ הָיָה מְבוֹאוֹ.
וְלֹא נִזְכָּר לְשִׁירְךָ שִׁיר מְנַחֵם
וְשִׁיר דּוֹנָשׁ וְשִׁיר אָבוּן קְרָאוֹ
כְּצַח יַסְתִּיר בְּעוֹדוֹ עַל אֲדָמָה
בְּנֵי עַיִשׁ, וְיֵרָאוּן בְּבוֹאוֹ –
וְאֵיכָה תַחֲרִישׁ כַּיוֹם לְהָפִיץ
יְאוֹר בּוֹ כָל יְאוֹר שָׁבַר צְמָאוֹ
וְנֶפֶשׁ בַּהֲמוֹת יַמִּים תְּדַכֶּה
וְעֵט רָם כַּחֲנִית גָּלְיַת בְּדַכְּאוֹ,
וְלָשׁוֹן כַּחֲצַץ בָּרָק יְלַהֵט
וְיָפִיץ כַּאֲפִיק נַחַל בְּשׂוֹאוֹ.
וְנָטַשְׁתָּ גְּדוּד הַשִּׁיר מְפֻזָּר
בְּלִי עָרוּךְ, וְאַתָּה שַׂר־צְבָאוֹ,
לְכָל נִתְעֵה לְבָבוֹת בַּכְּסִילוּת
כְּהִתָּעוֹת אֱנוֹש שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ
וְכָל שׁוֹנֶה וְנָקִל מִמְּשׁוּנָה
אֲשֶׁר הַשִּׁיר בְּמַצְרֵף לֹא הֱבִיאוֹ
ומָקוֹר נוֹזְלָיו כִּי נִצְּבוּ נֵד
עֲדֵי כִּי קָפְאוּ יַמִּים לְקָפְאוֹ.
זְכֹר משֶׁה אֲשֶׁר הָיָה כְבַד־פֶּה
וְעַל כֵּן אַהֲרֹן הָיָה נְבִיאוֹ.
עֲנִיתִיו: אֵיךְ אֲשׁוֹרֵר שִׁיר, וְהַשִּׁיר
לְעֻמַּת כָּל כְּסִיל יִרָז בְּרִיאוֹ,
וְנִפְשַׁט מִבְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת
וְנוֹתַר הָאֶנוֹשׁ עָנִי בְכִסְאוֹ,
וְנִמְאַס מִכְּלִי אֵין בּוֹ תְעָלֶה
וּמִמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הוּרַד לְכִסְאוֹ,
וְנָקֵל מִכְּתֹב מִדְרָשׁ בְּיַד מִין
וּמִפֶּסֶל אֲשֶׁר נָבִיא מְצָאוֹ.
וְלֹא נִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִבַּעֲלֵי בִּין
וְנִמְלָא הַזְּמָן מִבַּעֲלֵי אוֹ
וְאֵינָם אֹהֲבֵי שֵׂכֶל וּבִינָה
אֲבָל הֵם אֹהֲבֵי שֵׁמַע וְרָאוֹ,
כְּפֶתִי כַּחֲכַם לֵבָב, כְּזוֹלֵל
כְּיָקָר, כַאֲרַז דֶּלֶת כְּתָאוֹ.
הֲכָשׂוֹל בַּאֲחִי שִׁפְלוּת וְסִכְלוּת
וּפָגוֹשׁ בַּהֲמוֹת יַעַר וּפִרְאוֹ
כְּזִיז יַעַר [הֲכִי] יָנוֹק שְׂדֵה הָר
כְּעַתּוּדֵי רְעִי לָחוֹךְ לְדִשְאוֹ,
עֲיָרִים לוּ אֳנוֹשׁ יִדְקֹר בְּשָׂרָם
בְּפַטִּישׁ גַּב אֲחוֹרָם – לֹא יְרֵאוֹ,
ויִשְׂתָּרֵר אֲשֶׁר יַשִּׂיג מְעַט בִּין
כְּהִשְׂתָּרֵר שִׁפַל נֶפֶשׁ בְּמָצאוֹ.
וְהֵם לוּ אֻסְּפוּ עַל כַּף נְמָלָה
נְקַלִּים לִהְיוֹת סֵפֶק מְלֹאוֹ.
הֲכִי מוֹפֵת בְּאִוַּלְתָּם לְהָסֵר
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לָהֶם בְּרָאוֹ.
וְאוֹמֵר: נִשְּׂאוּ, כִּי חִבְּרוּ שִׁיר.
עֲנִיתִיו: לֹא! כְּשִׁיר זֶמֶר וְכִתְאוֹ!
וְהַחוֹגֵר לְבַד יִבֶז גּבוּרָה
וּמִלְחֶמֶת פרז אפס כנאו
וְהָעַז בַּקְּרָב יָבֹא וְיִגְבַּר
וְיַעַשׂ מַעֲשֵׂה פִנְחָס בְּקַנְאוֹ,
וְהָחֶפֵץ בְּעוֹדוֹ לַעֲלוֹת עָב
בְּתוֹךְ בֶּטֶן שְׁאֹל תַּחְתִּית כְּלָאוֹ
וְשִׁיר כָּל בֹּחֲנֵי מִלִּין יְמוֹלַל
וְיִיבַשׁ כַּחֲצִיר שָׂדֶה וְגָמְאוֹ
וְכָתַב הַזְּמָן שִׁירִי בְּפָנָיו
וְאִם הוּא לֹא יְדָעוֹ לֹא שְׂנֵאוֹ.