אור עליון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אור עליון / ר' אליהו חמווי

חַי חַי חַי חַי אוֹר עֶלְיוֹן מֵאִיר כַּסַּפִּירִים כְּזֹהַר מְאוֹרוֹת בָּרִים נָשִׁיר לוֹ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים יַחַד כָּל זֶרַע שִׁבְטֵי יָהּ

לִפְנֵי רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת הוּא בוֹחֵן כָּל הַלְּבָבוֹת יִקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת וְעַם נִבְרָא יְהַלֵּל יָהּ

יוֹם שַׁבָּת אֲנִי קוֹבַעַת לְשׁוֹרֵר כְּקוֹל תְּרוּעַת בְּחָכְמָה בִינָה וָדַעַת וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂה יָהּ

הוּא יוֹם מְנוּחָה קְרָאתוֹ וּבִגְדֻלָּה קִדַּשְׁתּוֹ וְגַם בִּגְבוּרָה אִזַּרְתּוֹ עֹז הָדָר הוּא הַלְלוּ יָהּ

וְיָצִיץ תִּפְאֶרֶת גּוֹאֵל וְיִבְנֶה בִּנְיַן אֲרִיאֵל הוֹד וָנֶצַח לְיִשְׂרָאֵל כִּי הִנֵּה שָׁם בָּחַר לוֹ יָהּ

חַזֶּק נָא יְסוֹד וּמִגְדָּל וְשַׂגֵּב עִיר קָדְשָׁךְ וָדַל וְשֵׁם יָהּ יִתְקַדַּשׁ יִתְגַּדַּל וְאָז נֹאמַר הַלְלוּיָהּ