אור ישראל/שערי אור/ה

אולם הנה בדורות האחרונים. הואילו כמה גאונים וחסידים לדאוג בעד זה. ולפרסם את החוב הקדוש מלימוד ספרי יראה ומוסר בדברים ברורים. וכן כי הוא חוב על כל אדם לקבוע זמן על הלימוד הזה בכל יום:

הגאון החסיד מהר"י זצוק"ל. בעל אורים ותומים. בס' יערות הדבש ח"א דרוש ה' כתב וז"ל. והעיקר שילמוד כל אדם. הן ת"ח הן ע"ה איש ואשה דף אחד בכל יום מספרי מוסר. כל אדם לפי ענינו של"ה או שאר ספרי מוסר. וכן מה שהוא בלשון אשכנז. כי הרבה ספרים בלשון אשכנז שיש בהם מוסר גדול למאוד. אשרי אדם ההוגה בהן. וזה יהיה לאדם ממש לחומה בצורה. שלא בקל ילכדהו זקן וכסיל כי תחבולות רב עכ"ל. וכן כתב שם בדרוש הספד שנת תק"ז וז"ל. וכן מי שבשם ישראל יכונה. מחויב עליו לקרות בכל יום ערב ובקר. איזה דפין מספרי מוסר. אשר הם ת"ל רבים בדפוס כו'. וכן חובה כאשר עשיתי זה אשתקד. ובל"נ עוד לעשות בזמן הזה. ללמוד עם תלמידים בחורים וב"ב. טרם פתחי ללמוד עמם שיעור גמ' או פוסק. ללמוד עמם דף אחד משל"ה מש"כ בתוכחת מוסר. ולא יהיו בעוה"ר בחורים נעדרים מיראה. והולכים אחר הבל עולם כו'. והאיש אשר אלה לו לומד יום ביומו בספרים הנ"ל. אז יבחין כמה חטא לנפש וכמה רעות שעשה. ויהיה חרד לדבר ה' בסור מרע ועשה טוב עכ"ל. עוד שם מאן גבר בעי חיי הנפש. יתמיד יום ביומו בס' תוכחת מוסר כו'. ואם תעשו כן מובטח אני בכם. שיהיה לבבכם נפתחות על שרשי היראה. לירא את פני ד' הנורא. ולא בקל תחטאו בשאט נפש עכ"ל:

הנה בס' מסילת ישרים. כתב דרכי קניית כל המדות שחשב התנא רפב"י. הנה בכל מדה כתב בדרכי קנייתה. שהוא ההתבוננות וההסתכלות כל אחד לפי ענינה ע"ש. והנה כבר כתבנו כי דרכי ההסתכלות וההתבוננות אצלינו הוא רק על ידי הלימוד בספרי יראה ומוסר. כי מי יוכל לכלוא את המון המחשבות הטורדות המלאות מחללו של עולם. ומי יפנה את לבו למחשבות של חשבון הנפש. אכן כתב גם בפירוש באיזה מקומות. ע"ש בדרך קניית הזהירות פ"ד שכתב ז"ל. אמנם על דרך פרט המביא לזה הוא ההתבוננות על חומר העבודה אשר חייב בה האדם. ועומק הדין עליה. ויצא לו זה מן העיון במעשים הכתובים בספרי הקדש. ומן הלימוד במאמרי החכמים ז"ל. המעוררים על זה עכ"ל. וע"ש בדרכי קניית הנקיות פ' י"ב וז"ל. הנה האמצעי האמתי לקנות הנקיות. הוא התמדת הקריאה בדברי חכמים ז"ל. אם בעניני ההלכות ואם בענייני המוסרים כו'. וכן בענין המדות. מוכרחת לו קריאת מאמרי המוסר לקדמונים או לאחרונים. ובהקדמת ס' מס"י כתב. כי אין התועלת הנלקט מזה הספר. יוצא מן הקריאה בו פעם אחת. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה עכ"ל ע"ש:

וכן כתב החסיד הנ"ל. על דבר ההתבוננות ביראה ומוסר. כי צריך שתהיה זה בכל יום לכה"פ שעה אחת. עי' בספרו דרך עץ חיים כתב וז"ל. הלא האדם רוב שנות ימיו. עומד לחשוב מחשבות עסקיו. עסקי חיי שעה. ולמה לא ישים אל לבבו. אפילו שעה אחת גם לזאת. לחשוב מחשבת ממש. מה הוא ולמה בא לעולם. או מה מבקש ממנו ממה"מ הקב"ה. ומה יהיה סוף כל ענינו. זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה. שתוכל להמציא נגד היצר והיא קלה ופעולתה גדולה ופריה רב. שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על זה שאמרתי. ויבקש בלבבו מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה' בהם. מה עשה משה רבינו ע"ה. מה עשה דוד משיח ה' כו'. ויענה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי חייו. לעשות כן גם הוא וטוב לו עכ"ל:

ובס' מעשה רב כתב בשם הגאון החסיד זצוק"ל. ללמוד ספרי מוסר כמה פעמים בכל יום. וכן במכתב עלים לתרופה אשר כתב לביתו מדרך נסיעתו לארץ הקדושה. כתב שם וז"ל הקדוש. ובספרים שלי יש משלי עם לשון אשכנז. למען השם שיקראו בכל יום כו'. וגם ס' קהלת יקראו לפניך. כי שם מהביל עניני עוה"ז. ושאר ספרים כו'. וגם את חתני אני מזהיר בכ"ז כו' ותלמוד מס' אבות ובפרט בפרקי אבות דר"נ. ומס' דרך ארץ קדמה לתורה כו' עכ"ל:

ובס' ברכי יוסף להגאון רחי"ד אזולאי זצוק"ל. בסי' א' כתב כי ראוי לקבוע עת ללמוד בספרי מוסר כו'. כי כל הגדול כו'. וקבלתי כי תבלין היצה"ר הוא תוכחת מוסר מאמרי חז"ל:

הגאון החסיד מוהר"י מליסא זצוק"ל בעל חות דעת. כתב בצוואה הקדושה שלו וז"ל. הנני מזהיר אתכם שתקבעו שיעור בכל יום בספרי מוסר כי בעוה"ר נעשה לבנו כלב האבן ומחמת לימוד בספרי מוסר יתרכך הלב עכ"ל:

הגאון החסיד מוהר"ח זצוק"ל בס' נפש החיים שער ד' כתב. כי ראוי לכל אדם להכין עצמו כל עת קודם שיתחיל ללמוד. להתחשב מעט עם קונו ית"ש. בטהרת הלב ביראת ה'. ולהטהר מעונותיו בהרהורי תשובה כו'. וכן באמצע הלימוד הרשות נתונה להאדם להפסיק זמן מועט. טרם יכבה מלבו יראתו ית"ש. שקבל עליו קודם התחלת הלימוד. להתבונן מחדש עוד מעט ביראת ה' כו'. אך לא הורשה לעסוק בהתבוננות וקניית היראה. אלא כפי אשר ישקול בשכלו לפי טבעו וענינו. שזה העת הוא צורך והכרחי לו לעסוק בקניית היראה ומוסר ע"ש. והנה מזה יוכל כל איש לשער. כמה עת מוכרח לו. להתחשב עם קונו בטהרת הלב ביראת ה' ית"ש:

הגאון החסיד מהר"ז זצוק"ל. בס' יסוד ושורש העבודה בשער הניצוץ כתב וז"ל. והערה מספרי יראים ומוסר הוא ידוע ופשוט. שמהתמדת לימודו בהם. יבא בלב האדם מטע נעמני היראה מאוד ויראת ה' תוסיף כו'. ודבר זה אין צריך סעד לתומכו. כי פשוט הוא שמתוך לימוד ספרי יראים ומוסר יבא האדם אל התמדת הלימוד כו'. וז"ל בז"ה דאצטריך ליה לבר נש למינדע כו'. מאן אתי ולאן יהך כו'. והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמא מלכא כו'. הרי מבואר שחיוב על האדם לחקור ולידע הדין והעונש של עולם העליון כו'. וכל זה ימצא האדם בספרי יראים ומוסר. גם מלימוד ספרי יראים. יבא האדם ג"כ למדרגת החסידות בכל עניני עבודתו ית"ש. וגם למדות ישרות ומנהגים ישרים שנמצא בספרי יראים. לכן חיוב גדול מאד מאד על האדם. בלימוד ספרי יראים ומוסר בכל יום בשיעור קבוע. וגם האר"י ז"ל מזהיר מאוד לאדם. שילמוד בכל יום ספרי יראה ומוסר. ולא יעדר אף יום אחד מלימוד זה עכ"ל:

ובס' חוט המשולש. והוא תולדות הגאון החסיד מהר"מ סופר זצוק"ל. בעל ספר שו"ת חתם סופר. חובר מאת נכדו הרה"ג. כתב שם מדרך הגאון החסיד הנ"ל בקדש. וז"ל וראשית חכמה יראת ה' כו'. על כן למד לפניהם קודם כל שיעור בס' חובת הלבבות. כדי להלהיב לבבם ביראת ה'. וכמעט כל מוסריו והנהגותיו היה מדברי ס' הקדוש הזה. וכן חפץ שתלמידיו יעסקו בו בימי בחרותם. למען יקבעו להם דרך אחד בעבודת השי"ת כו'. וכן אמר לתלמידיו שילמדו בס' מנורת המאור. כי שם מלוקטים היטב דברי אגדת חז"ל כו'. ורגיל על לשונו לומר לתלמידיו. תאמינו לי שביום שאין אני לומד מס' מוסר. מרגיש אני בעצמי הצטננות ביראת ה' עכ"ל:

והגאון הצדיק בעל חיי אדם בה' יוכ"פ כתב וז"ל. וראוי לכל אדם כו'. ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם. ללמוד בכל יום בספרי היראה. אם מעט ואם הרבה. שהוא יותר חיוב מכל לימודו. ואפילו אם יתבטל על ידי זה מלימוד פ' משניות או משאר לימוד. כי מה ה' אלהיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו. וכדאיתא במשנה אם אין יראה אין תורה כו' עכ"ל ע"ש:

והנה היטב אשר כתב הגאון הל"ל. כי לא ירע לבב האדם בלמדו ספרי מוסר. ולמראה עינים יתבטל על ידי זה מלימוד פ' משניות. או משארי לימוד. כי בשום ענין לא יגיע שום נזק ללימוד התורה. ע"י לימוד המוסר. כי כאשר יתעורר לבב האדם ליראה את ה'. עוד יוסיף אומץ בלימוד התורה להרבות זמן הלימוד. כי הרבה עתות פנויות ימצא האדם ללימוד התורה. ולקמץ משעות בטילה:

והכי נכבד הוא. אשר מצאתי בס' מגיד משרים למרן הבית יוסף בסוף פ' בהר מה שהזהיר לו המגיד וז"ל. ותקרא מרגניתא דבי רב בכל יום כו'. וג"כ תקרא קריאה אחת מס' חובת הלבבות להכניע היצה"ר ולהשפילו מתוקפו כו' ע"ש. והנה מרגניתא דבי רב. זהו אשר הביא בס' ראשית חכמה בשער היראה פ' י"ב וז"ל שם. עוד בעניני הפטירה והחשבון מצאתי מכת"י מרגניתא של ר"מ כו'. וכי מה הנאה לאדם וסופו לפרוש מעולם לעולם כו' ע"ש. וזהו מש"כ בס' מגיד משרים שם שאמר המגיד למרן הב"י. וזכור מה שאמר הרב במרגניתא שלו מה הנאה לאדם כו'. וע"ש בס' ראשית חכמה דברי המרגניתא באריכות. כי הם דברי מוסר פשוטים מעניני הפטירה והחשבון:

והנה כל קורא הדברים האלה. מה שהזהיר המגיד למרן הב"י בשום לב יאחזהו רעד ורתת. אם הארז אשר בלבנון החסיד הקדוש מרן הב"י אשר ידוע גודל חסידותו וקדושתו. ושלא פסק אף רגע אחת מלהרהר בד"ת. כמבואר שם בס' מגיד משרים בכמה מקומות. ואת גודל מעלתו כי מלאך ה' דובר בו. ובכ"ז ציוה לו המגיד. לקרוא בכל יום מרגניתא דבי רב. אשר הם דברי מוסר פשוטים מעניני הפטירה והחשבון. וכן לקרוא בכל יום ס' חובת הלבבות. להכניע היצה"ר ולהשפילו מתוקפו. מה יענו איזובי קיר. מעתה היוכל שום גבר לזכות דרכו. יהיה מי שיהיה. ולפטור עצמו מלימוד המוסר בכל יום ממש:

והחסיד המקובל מהר"מ פאפירש זצוק"ל. בס' אור צדיקים כתב וז"ל. ותקרא בכל יום קריאה אחת מס' חובת הלבבות. והמגיד אמר שטוב ללמוד בו. ונ"ל דבזמנו לא היה הספר ראשית חכמה. והאידנא לא תזוז מיניה עכ"ל:

ואדמו"ר הגה"ח זצוק"ל. היה אומר כי מצינו גם לחכמי התלמוד. שהיו משתמשים בתרופה זו. לחזור את פסוקי יראה והבלי העוה"ז. וכמבואר בסנהדרין דף ז'. רב כי הוי חזי אמבוהא אבתריה. אמר אם יעלה לשמים שיאו כגללו לנצח יאבד. מר זוטרא חסידא כי הוי מכתפי ליה בשבתא דריגלא אמר הכי. כי לא לעולם חוסן ואם נזר לדור ודור. וע"ש בפרש"י אם יעלה לשמים כו' כדי שלא תזוח דעתו עליו היה אומר כן ע"ש. והנה זהו יסוד לימוד המוסר. לשנן בפה דברי הכתובים או מאמרי חז"ל ביראה ומוסר. אכן הנה להקדושים בעלי חז"ל היה מספיק להם. אם רק הזכירו בפיהם פעם אחד איזה פסוק. המהביל עניני טובת העוה"ז. התפעל נפשם מיד שלא תזוח דעתם. אולם אצלינו כמה פעמים נחוץ לנו לחזור אחר פסוקים כאלה. ומאמרי חז"ל המלהיבים לב. עד שיעשה רושם קטן בלבבינו. אף בפרט אחד של מדת הגאוה. שלא תזוח דעתינו כל כך:

ובספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ג'. פי' מה שאמר הכתוב במשלי א' לדעת חכמה ומוסר וז"ל. פי' כשרון המעשה ועזיבת העבירות יקרא חכמה כענין שנאמר כי היא חכמתכם ובינתכם. ואחר שילמוד וידע המצות ומה הם העבירות. צריך שילמוד גנות העבירות וההפסד והאבדון הנמצא בהם להרחיק נפשו מהם. ולהוכיח עצמו בזכרון העונשים וליסר זולתו. וזאת הידיעה תקרא מוסר ולמוכיחים ינעם ללמוד לדעת זאת עכ"ל ע"ש: