אור ישראל/מכתבים/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב"ה. כבוד כו' יתברכו לגמר חתימה טובה.

אם כי למצב בריאותי דברי לעו, כאשר אמרתי לכבודם, בכל זה לשמחת לבבי, כי הגיעני מכתב כי הוסכם לבנות כו'. אשר הדבר נוגע גם לדידי, לא נגיעה גופנית רק נפשית – נתעורר בלבבי לכתוב בקצרה דבר בעתו:

הן יסוד ימי התשובה, קבלת עזיבת החטא, והיא הקשה מכל העבודות שביוהכ"פ הבעל"ט, והכבידה מכל היא עון גזל, אשר קופה מלאה עונות מי מקטרג בראש גזל, והאדם צריך לחפש לעשות תשובה לכה"פ, בחלק היותר חמור, והוא לפי הנושא והנשוא, לפי הנושא הוא כל מה שנקל לפני האדם להשמר מעבירה הוא יותר חמור, וענשו גדול יותר, כמאמרם ז"ל מנחות דף מ"ג קשה עונשו של לבן, יותר מעונשו של תכלת כו' ע"ש – לפי הנשוא קשה יותר גזל מהעני כו': –

ומה מאוד כבד לפני האדם למצוא דרך בזה, ואוי לאותה בושה כו' אשר בעון גדול כזה, לא יקיים האדם לכה"פ חלק מה בקבלה גמורה על העתיד, לזאת מה טוב אשר בא לפנינו תיקון חשש גזל, אשר נקבצו בו ב' הענינים ביחד, מצד הנושא לא קשה היא כו' בנין הבית כו', ומצד הנשוא אולי ימצא גם אחד אשר יהי' ברצונו לשפוך נפשו כו', ולא יעלה בידו חלילה בשלימות אם היו כו' – אין לפטור בזה רק ב"א לפי מצבו וענינו, ההכרח לחפש דרכים, איך לקיים קבלת עזיבת החטא, בעון גזל לכה"פ בחלק היותר חמור לפי הנושא והנשוא כנ"ל:

וכן בשארי עבירות, כמו ביטול תורה החמורה מכל. כמבואר בשערי תשובה בשם הספרי ע"ש, אשר חלק היותר חמור בעון גדול הלזה, הוא לפי הנושא והנשוא, לפי הנושא כל מה שיותר נקל להאדם ללמוד לפי העת כמו בשבת כו', לפי המצב עת הפנויה כו' העונש יותר גדול – לפי הנשוא עונש ביטול הלימוד הנצרך להאדם למעשה, אם לידע בעצמו מזה איך לעשות, או לידע על ידי זה איך לשאול מגדול ממנו איך לעשות כו', וכן בכל התורה והמצוה זה הכלל לכל פרט ביטול התורה והמצוה, אם במעשה אם בשב ואל תעשה, יענש האדם בעברו עליהם, אכן מה שיותר נקל לפני האדם לקיים, יענש יותר ויותר:

והאדם צריך לחפש דרכיו לעשות קבלה חזקה, כמעט בכל פרטי עניניו, להשמר לכה"פ את אשר נקל לפניו בכל פרטי התורה והמצוה, ובזה יש דרך אשר יקיים מצות התשובה ברוב חלקי עונותיו, כי הריבוי בהעונות אינם הולכים אחר הכמות – לפי המנין – רק לפי האיכות, (עי' רמב"ם ה' תשובה פ"ג) היינו מה שנקל לפני האדם לקיים, עבירה אחת חמור יותר מכמה עבירות אשר כבד לפניו, וכן באותה עבירה עצמה חלק קטן ממנה הנקל לפני האדם לקיים, יותר חמור ועונשה גדול מהרבה חלקים אשר בהעבירה אשר כבד לקיים:

כמו במצות לימוד התורה, נקל מאוד לאדם גם מי שהוא שכחן גדול, לחזור הרבה פעמים על לשון זארגאן (מוטטער שפראך) לאט לאט לימודו בגמ' וכיוצא, כמעט רק ידיעת השכל לבד – בלי ידיעת התנא והאמורא כנ"ל, ולחשוב בהם בעת הילוכו בשוק במקום נקי, בעת ישבו בעגלה כו', וגם כמעט באמצע עסקו כנ"ל, ודבר זה נקל יותר לאיש סוחר, מהאיש היושב על התורה, אשר אין עתותיו בידו לחזור הרבה לידע בע"פ, למען לא יבטלנו הרבה מלימודו העקרית. לא כן איש הסוחר, אשר אם יחזור רק איזה פעמים על הדף בלמדו בשעה הפנויה לפניו, כמעט רוב היום לפניו לחזור כמה פעמים במחשבתו:

וצריך איש הטרוד להתחזק מאוד בדבר הגדול הלזה, אשר נקל היא מאוד לפי הטָעארָי (מחשבת הדעת), לראות שיהי' נקל לפניו גם הפראקטיש (המעשה), ואל יפתה בשטות יצרו כי כבידה היא! לאט לאט יראה לידע בע"פ, תורה בלשון זארגאן שֵׁכל התורה, אשר הוא נקל מאוד גם לשבחן גדול, וביותר לאיש טרוד אשר עתותיו בידו לחזור בהם במחשבתו, גם לפי טרדתו העצומה:

והטוב ללמוד ע"ז ספרי המוסר, המדברים בגודל עון ביטול תורה, לעשות חיזוק בנפשו, לבלי לילך זמן גדול בטל מהתורה, אשר היא חיי האדם – ידידם ישראל – אור ח' תשרי תרל"ז: