אור חדש/פרק ז/פסוק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ז/פסוק ז[עריכה]

והמלך קם בחמתו ממשתה היין (אסתר ז, ז) וגומר, לא היה צריך לומר רק והמלך קם בחמתו אל גינת הביתן אלא לומר הטעם למה קם ואמר מפני שהיה יושב במשתה דרך שמחה ואהבה וריעות ואף אם היה בכעס זמן מועט אח"כ היה מתפייס כאשר היו יושבים במשתה היין ולכך אמר שלא רצה להתפייס וקם ממשתה היין ואח"כ כתיב והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה (שם ח) ולא אל משתה היין שכיון שיצא ממשתה היין כבר בטל משתה היין אע"ג שחוזר אח"כ לא חזר רק אל בית משתה לא אל משתה היין עצמו כי הבית ששם היה המשתה נקרא בית המשתה ולא נקרא על שם היין לומר בית משתה היין וכאשר המשתה היה בטל כאשר קם לגינת הביתן נקרא הבית ששם היה המשתה בית המשתה לא משתה היין ולכך כתיב גם כן והמלך שב מגינת הביתן וגומר ולא היה צריך לומר רק והמלך שב אל בית המשתה רק שלא תאמר כי כוונת המלך שרצה לבא אל בית המשתה להיות בבית המשתה אע"ג שלא הי' חוזר לגמרי אל משתה היין סוף סוף הי' רוצה להיות בבית ששם המשתה ובסוף יבא אל המשתה ויבא לידי קרוב ועל זה אמר שאינו כך כי שב מגינת הביתן שלא היה רוצה להיות עוד בגינת הביתן ולא היה רוצה לשוב אל בית המשתה רק שלא היה רוצה להיות עוד בגינה ולא שהיה חפץ בבית המשתה כלל.