לדלג לתוכן

אור חדש/פרק ז/פסוק ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ז/פסוק ד

[עריכה]

כי נמכרנו אני ועמי (שם ז, ד) וכו' פי' מה שאמרה כי נמכרנו ולמה הוצרכה לומר דבר זה רק היה לה לומר כי רוצה להרוג אותנו רק כי כך אמרה כל מה שעשה לא עשה זה רק בשביל שהוא צורר היהודים וראיה לזה כי נתן הכסף למסור את ישראל בידיו ואם עשה זה לטובת המלך מה לו לזה אם לא ירצה המלך לאבדם מה לו בכך רק שעשה זה משום צורר היהודים ומה שאמר כי נמכרנו אף כי לא מכר אותם בודאי מכירה היה רק כי המלך חזר ונתן לו הכסף כמו שאמר (שם ג, יא) הכסף נתון לך, ואמר ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו', (שם ז, ד) ובגמרא (מגילה דף טז.) כי אין הצר שוה בנזק המלך (שם ז, ד) איקני בושתי וקטלה ואיקני בדידי ובעי למקטלי, הוקשה דלא הוי צריך לכתוב כלל כי אין הצר שוה בנזק המלך שכבר אמרה כי נמכרנו להשמיד ולהרוג ואלו נמכרנו לעבדים ולשפחות וכו' ובזה די ולכך דרשו כי דבר זה נאמר על דבר אחר כי אין הצר שוה בנזק המלך ג"כ בשאר דברים שהרי איקני בושתי ואיקני בדידי וא"כ אין הצר שוה בנזק המלך