אורות ישראל פרק ג פסקה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יא. הנשמה שלנו גדולה היא, חזקה ואדירה,

חומות ברזל היא משברת, הרים וגבעות היא מפוצצת,

רחבה היא מרחבי אין קץ, אי אפשר לה להתכוץ,

מוכרחת היא להתפשט, על כל אלה מליוני הנפש הישראליות שלנו, בכל דרגותיהם, בכל עליותיהם וירידותיהם,

בכל ההרים שעלו שמה ובכל העמקים שירדו שמה, בכל מרומי קרת שהם עומדים שמה בראש מורם,

בכל החורים אשר התחבאו שמה, מעוצר בוז וקלון, עמל ויגון,

בכולם בכולם נשמתנו תתפשט, את כולם תחבק, את כולם תחיה ותעודד,

את כולם תשיב למקום בית חיינו.

מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם.