אוהב ישראל/פרשת נשא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה (ה,י) והנה פסוק זה על כרחך אומר דרשוני וחיו, כי לפי פשוטו אינו מובן. אך יש לומר בזה, על פי מאמר חז"ל בפרק כיצד מברכין אסור לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה כו' וכאלו מעל בהקדש כו' וכאלו גוזל אביו ואמו כו' ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם אלא כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה. ולהבין טעם הדברים למה נשתנה אחר הברכה מקודם הברכה.

אך יש לומר דהנה נודע שבכל הנבראים ובכל מיני מאכל יש בהם ניצוצין קדישין, וזהו טעמן של המאכלים וריחן וטובן, וברבות הנצוצות נתרבה הטעם וריח הטוב. והנה הניצוצי הקדושה כל היכא דאיתנהו בי גזא דרחמנא איתא והמה הקדש ולזה אסור לאדם ליהנות מהם והוא כאלו מעל, כי אין לך הקדש גדול מזה.

ואמנם כאשר האדם איש הישראלי מברך על איזה דבר ברכה הראויה לו על פי תקנת חז"ל, ומברך אותה בכוונת הלב ובדביקות ואהבת ויראת שמו ית', בזה מעלה הניצוצות הקדושה למקורן ושורשן הרמה בקודש, וממשיך שפע טוב וברכה לכל העולמות, כי 'ברכה' הוא מלשון בריכה בסוד נח"ל הממשיך שפע לכל העולמות, ולזה זכה אותו המברך בדבר מאכל הזה או המשקה ההיא ונעשה כשלו, להיות כי הוא העלה הניצוצין הק' שבו למקורן ושורשן, ועל ידי זה המשיך מלמעלה שפע טוב ביתר שאת. ולזה והארץ נתן לבני אדם.

וזהו מרומז כאן בפסוק 'ואיש את קדשיו' היינו הניצוצות הקדושה שבכל דבר שהעלה אותם למקורן ושורשן - לו יהיו - המה שייכים אליו והם כשלו ממש ואין בהם מעילה ולא משום גזל, והטעם לדבר 'לאשר איש אשר יתן לכהן לו יהיה' היינו להש"י הנקרא בסוד כהן כביכול כמבואר בזוה"ק לזאת 'לו' יהיה היינו לאשר נתן שבח והודיה וברכה להש"י ברעותא דלבא וכנ"ל, ולזאת זכה בהן ובקדשיהן וכנ"ל והבן.

ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור וגו'. במדר' הה"ד אני פי מלך שמור ובהעיר לב ושים שכל י"ל דהנה כתיב ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי וידוע כי יוסף הוא הצדיק יסוד עולם וכל הצדיקים נק' על שמו והנה עיקר תולדותיהן של צדיקים הוא מע"ט ויש שני בחי' תולדות הצדיק היוצאים ממנו. בחי' א' שהצדיק ההוא הוא ממשיך בתפלתו שפע וברכ' ומזון ופרנסה לכל ברואי העולמות ובני חיי ומזוני. ותולדה זו מכונה בשם אפרים מלשון פרו ורבו. כי הפרני אלהים שהוא הממשיך פירות להעולם מזון ושפע טוב וברכה: