אהליבה עם בנותיה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָהֳלִיבָה עִם בְּנוֹתֶיהָ / רבי אברהם אבן עזרא[עריכה]

אָהֳלִיבָה עִם בְּנוֹתֶיהָ / מִתְאוֹנְנָה
בַּעֲנוֹת בִּנְאוֹת נְאוֹתֶיהָ / בַּת יַעֲנָה,
רָאֲתָה אֹרֶךְ שְׁבוּתֶיהָ, / קוֹל נָתְנָה:
מָה אַיֲחֵל עוֹד אֲנִי? / יֵאֲשׁוּנִי שׁוֹרֲרָי
אֶצְעֲקָה חָמָס – וְאֵין פּוֹצֶה / מִצּוֹרֲרָי.
 
'בַּת נְדִיבִים, אִם תְּיַחֵלִי – / אתגברה
עַל מְשַׂנְּאִים, כִּי יְמִין חֵילִי / לֹא קָצְרָה.
הֵא יְשׁוּעָתִי אֱמֶת, וּבְלִי / פֶה אֹמְרָה:
מָעֳמָדָה, הִנְנִי / פֹה – וְאַיֵּה שׁוֹחֲרָי?
מָעֲטוּ עַתָּה, וְאֵין קֵצֶה / לִמְאַחֲרָי.'
 
רִצְּצוּנִי, רוֹעֲצַי, דּוֹדִי, / וָאֶקְרְאָה,
גִּדְּפוּ שִׁמְךָ, וְהוּא סוֹדִי, / וָאֲקַנְּאָה,
אַךְ לְלִבִּי – כִּי לְאֵל יָדִי / לֹא מָצְאָה.
דִּכְּאָנִי הָעֳנִי / עַד אֲבָרֵךְ אוֹרֲרָי,
חוֹרְפַי אוֹדֶה וְאֶתְרַצֶּה / אֶל גּוֹעֲרָי.
 
'מַה לְּדַלִּים צוֹעֲקיִם אֵלַי? / הֵן אֶעֱנֵם!
יֶהֱמוּ מֵעַי לְזֹאת עָלַי, / וַאֲחוֹנְנֵם.
אַעֲלֵם פִּתְאֹם לְהֵיכָלַי, / וַאֲשַׁכְּנֵם.
אֶזְכְּרָה אַהְבַת בְּנִי / אָז בְּלֶכְתּוֹ אַחֲרָי,
אוֹהֲבַי אֹהַב וְאֶמָּצֵא / לִמְשַׁחֲרָי.'

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).