אדיר איום ונורא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא, יְיָ לִי לֹא אִירָא

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי, דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי, יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי, וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי, אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי

זָךְ וּנְשׂוּא כַפַּיִם (י"ג: ונקי כפים), חֹן פּוֹרְשֵׂי כַפַּיִם, יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ, יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ, לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ

מִפַּחַד לְהַצִּילִי, נַהֲלֵנִי לציון קודש גוֹרָלִי, אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים, עֲזָר נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים, יְיָ יוֹצֵר הָרִים

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים, צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים, יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה, רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ