אדון מועד כתקח

סליחה מאת ר' יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא ר' יוסף בכור שור, לדעת רוב החוקרים.

הסליחה ערוכה לפי נוטריקון א"ב (א-א-ב-פסוק וכן הלאה), ובסופו חתום בנוטריקון: "יוסף בר יצחק" (מלבד אות מ' באמצע החתימה).

הפיוט קבוע בכל מנהגי אשכנז בסליחות לערב ראש השנה, ובתפילת נעילה ביום הכיפורים. בשלב מאוחר יותר יש קהילות שפסקו מלאומרו בתפילת נעילה.^[1] במנהג אשכנז המערבי אומרים אותו גם בערב יום הכיפורים. ישנן קהילות האומרות בחלק מהמקרים רק את חלקו השני של הפיוט, "מרובים צרכי עמך". הסליחה נמצאת בסדר הסליחות לערב ראש השנה, בנוסחי פולין (אות כז) וליטא (שם היא מפוצלת לשניים, באותיות כה-כו).

הערה: בעבר קרה שהנקודות בטקסט מנוקד זה לא הוצגו כראוי,
וזאת עקב "באג ניקוד של תוכנת מדיה-ויקי" (למידע נוסף).
הבעייה לא אמורה להשפיע במערכות הפעלה ודפדפנים מודרניים.
אם אתם נתקלים בבעייה מסוג זה, אנא דווחו על כך במזנון.

הסליחה

אָדוֹן מוֹעֵד כְּתִקַּח מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ
אֶתְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ
בְּמַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ

יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

גָּזוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ
גַּם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ
דּוֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ

אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.

הֵן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי
הִנְנִי צָעִיר וּכְאַיִן מִפְעָלוֹת כַּפִּי
וְאֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי

הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.

זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי
זְדוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד פִּשְׁעִי
חַנּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי רִשְׁעִי

שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.

טָעִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ
טְהוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ
יָהּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ

וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶךָ.

כֹּחֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה
כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה
לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה

הַבֵּט מִשָׁמַיִם וּרְאֵה.

(מכאן אות כו בנוסח ליטא; בחלק מנוסחי פולין כתוב: "ומדלגין מכאן עד סוף הפיוט")
מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה
מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה
נָא בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא

הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא.

סָפוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה
סֵדֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה
עֲרֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה

עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.

פָּנִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת
פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּוֹת
צְדָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת

הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.

קָדוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה
קַבֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה
רִנָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה

אֵל נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה.

שַׁוְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה
שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַמָּה
תְּחוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב הַחֲתִימָה

תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.

יָדְךָ פְּשׁוֹט וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי
סְלַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי
פְּנֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי

וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.

בָּזֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי
רוֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי
מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי

אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.

יֶעֱרַב שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה
צְרוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה
חֲשׁוֹב קָדוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה

הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.

הערות שוליים

1. במחזור רעדלהיים כמנהג אשכנז המערבי, הוא מופיע בתחתית העמוד, עם הפיוטים שהיו נאמרים בעבר, אבל לא נאמרים היום ברוב (או כל) הקהילות.