אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לתלמידו
אגרת הרמב"ם לתלמידו[עריכה]
תשובת הרמב"ם ז"ל להתלמיד החשוב:
על גב הכתב - עץ הדעת ועץ התבונה יסוד הדת וסוד האמונה. את עש ואת כימה אבי נועם בן קיש בן אלקנה:
שמעו חכמים מילי הטו אזנכם ולכו אלי. שפטו נא ביני ובין יריבי ואם יש בי עון הנני ענו בי. את בתי כימה נתתי לכסיל חתני וישנאה והיתה אמונה בגלל אמונה ויחשביה לזונה כי כסתה פניה ומיום נלכדה ברשתו יען נהפך נחשתו לבשתו ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו שארה כסותה ועונתה לה גרע ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע. ואחר אשר קשה במושכותיה מעדנותיה קשר בקשוריה על קשוריה ואש קנאתו שלח במגדנותיה. ושלא כדת העיד כלאים והוסיף על חטאתו כפלים. וריחה בעיני חשב להבאיש וכה דבר אלי האיש. הנה בתך זנתה תחתי בתוך חופתה הביטה וראה את חרפתה. ופקוד עליה עונה ומעלה והשב תשיבנה לבעלה. כי נביא הוא ויתפלל בעדך גם בעדה וישיב שבותה ויכין צעדה ויכסה על עונה כי לא יחפוץ במותה וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה. ואתם ידעתם את האיש ואת שיחו כי הוא יוציא כל רוחו. וכי הוא בוטח בלבו ומורה הלכה בפני רבו. והנה גם הוא מוציא דבה והנה עם נביאים נבא כסומא בארובה כי תואנה הוא מבקש וסבה. להתעולל עלילות ולדבר גדולות על דעתכם כי הוא איש טמא שפתים והיא לא נטמאה ולא חלו בה ידים. וחלילה לה מעשות כדבר האל למעול מעל באישה לעשות נבלה בישראל לבלתי לכתה אחרי שאול ואחרי שמואל. ועתה התיצבו ואוכיחנו בפניכם אל תעצבו ואל יחר בעיניכם. כאשר ייסר איש את בנו החומל עליו אני מיסרו ואומרה אליו. יען התרגזך אלי ושאונך עלה באזני ותענני קשה ותפקוד עלי עון האשה. ובשני עדיך העברי והערבי עלי הגדלת ובין קדש לחול לא הבדלת. ונשאך לבך להמנות בלהקת נביאים ולהתגאות לפני משיב גמול על גאים. בי נשבעתי כי לולא למעני אני עושה ואת פני כימה אהובתי אני נושא. כמעט עניתיך עזות ועיניתיך על זאת. ואמנם בני מחשבותיך גוי אובד עצות ואין בהם משכיל תן להם ה' רחם משכיל. ואתה האיש הלזה דע וראה כי עמך הגוי הזה. והשמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל להזנות עוד את אשת בעולת בעל. וכל שכן האשה הבאה אל ביתך. פן ישא המושל עליך משלו פי כסיל מחתה לו וקרנים מידו לו. ועתה בני שמע בקולי הנה אשתך קח ולך ועל השם יהבך השלך בכל דרכיך דעהו כי נסתר איש מרעהו. והוא יישר אורחותיך ויכונו מחשבותיך וקבל מוסר מורך. אל תתן את פיך לחטיא את בשרך כי אמת יהגה חכי ואם תבקש אין בהם נפתל ועקש. ואל ישיאך לבך לעלות במעלות הנבואות ולא בגאות ועיניך רואות לא מפני שדרכן גבה מדרכך אלא מפני שהשעה צריכה לכך. ושמא תאמר הלא שמואל נבא כאשר ראוי ואני בחכמתי האיתני אעשה כן גם אני. אם חכמת חכמת לך להבין ולהורות אין לך עסק בנסתרות. ואין לך ראיה להביא מדאמרינן חכם עדיף מנביא. כי לא כל חוגר חרב רשאי לקטול ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול. ועוד אם שמואל נבא והפליא פלאים הגם שאול בנביאים. לפיכך אל תתחכם הרבה ואל תהי גאה ושים לבך לענות הקדמונים וראה כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה ואל תבקש לך גדולות אל תבקש. עשה כאשר צויתיך בדרך חכמה הוריתיך. אל תאמין בעצמך עד יום מותר ושים השכל אב והחכמה אחותך. בין כך ובין כך ירבו בישראל כמותך