אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לרבי שמואל בן רבי יהודה אבן תבון

אגרת הרמב"ם לרבי שמואל בן רבי יהודה אבן תבון

אגרת הרמב"ם זצ"ל לרבי שמואל בן החכם רבי יהודה אבן תבון זצ"ל:

שלח אותה להחכם הנכבד אבי המעתיקים כבוד רבי שמואל בן החכם רבי יהודה אבן תבון זצ"ל. והוא כתב תשובה על שאלותיו כשהודיעו שהעתיק המאמר הנכבד ספר מורה הנבוכים מלשון ערבי ללשון עברי והודה לו בהעתקה ההיא וזה לשונו:

לפי שכלו יהלל איש וגו'. הגיעו אלי אני משה בר מיימון הספרדי ז"ל כל כתבי התלמיד החשוב היקר המשכיל המבין נזר התלמידים צבי החכמים כבוד החכם ר' שמואל בן החכם רבי יהודה אבן תבון הספרדי זצ"ל. ומקודם שנים שמענו שמע השר הנכבד החכם רבי יהודה אביך זצ"ל. והודיענו ברב חכמותיו וצחות לשונו בלשון הגרי ולשון עברי מפי אנשים חכמים וידועים מאנשי עיר כרנאט"א י"א שהם מבני אלפ"כאר ומהם הזקן אבן מתק"א. גם איש חשוב ונכבד חכם מחכמי מדינת טוליטול"ה בא הנה וספר לנו בכבודו זצ"ל. והן כשבא אצלנו היקר הנכבד החכם כבוד רבי מאיר תלמיד הרב רבי אברהם בן רבי דוד זצ"ל הרב הגדול שבפישקיר"א י"א. וגם היה לומד אצל החכם הרב רבי אברהם בן עזרא זצ"ל. גם הוא ספר לי אודות החכם הנכבד אביך זצ"ל והודיע לי כל הספרים שהעתיק מספרי הדקדוק ומספרי החכמות ולא ידעתי שהניח בן. וכיון שהגיעו אלי כתביך בלשון העברי ולשון הערבי והבנתי ענייניך ויופי ציוריך וראיתי המקומות שנסתפקו לך במאמרנו הנכבד ספר מורה הנבוכים והמקומות אשר הרגשת בהם בשבוש הסופר אמרתי אז כאשר אמר בעל השיר הקדמוני לו את אבותיו ידעו אז אמרו היא מעלת האב לבן נוסעת. ברוך מי ששלם משכורת החכם אביך זצ"ל ונתן לו בן כזה. ולא לו בלבד אלא לכל החכמים כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ובאמת כי הוא פרי צדיק עץ חיים וטוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל. וכבר הובא לנו מפריו תשורה ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק:

יפה שאלת בכל אשר שאלת וכל המקומות אשר שערת בהם חסרון תיבה או תיבות כך הוא וכבר פירשתי לך כל הדברים בלשון ערבי בסוף כתב זה והודעתיך כל עניניך וגם הספרים שתתעסק בקריאתם ותניח זולתם. לך בודאי ראוי והגון להעתיק מלשון אל לשון לפי שלב נבון נתן לך הבורא יתברך להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. והכרתי מדבריך שלבך ירד עד עומק הענין ונגלה לך מצפוניו. והנה ביארתי לך בלשון עברי איך תעשה בכל ההעתקה תן לחכם ויחכם עוד חכם בני ישמח לבי גם אני. חייך שבשעה ששמעתי כל דבריך וראיתי יופי מאמריך והבנתי עומק ציוריך ודעת שפתיך ברור מללו מאד שמחתי ותמהתי למציאות בן לחכם כזה. והוספתי תימה היאך יהיה טבע בן שנולד בין העלגים כך וירדוף אחרי החכמות ויהיה מהיר כל כך בלשון ערבי שהוא ודאי לשון עברית שנשתבשה מעט. ועוד היאך יבין דקדוקי הלשון בענינים עמוקים אין זה כשרש מארץ ציה. האל יתברך יאיר עיניך במאור תורתו עד אשר תהיה מאוהביו כצאת השמש בגבורתו אמן כן יאמר ה'. והגיעו כתבי הישיבה הנשאה הנכבדת המשכלת יתמיד האל יתברך מעלתה ויוסיף תמיד הצלחתה על הצלחתה וחכמה על חכמתה. ועמדתי על כל מה שנסתפק לך בהעתקה וראיתי כל המקומות אשר טעה בהם הסופר וידעתי ההקדמות מהם והפרקים אשר לא נתבאר לך עניינם הבנה שלימה ובקשת פירושם:

ואני אבאר לך הכל אחר שאזכור לך כלל אחד והוא שכל מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון ויכוין לתרגם המלה האחת במלה אחת גם כן וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים יטרח מאד ותבא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר ואין ראוי לעשות כן. אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון שיבין הענין תחילה ואחר כך יספר ויפרש במה שיובן ממנו הענין ההוא בלשון ההוא ויבאר היטב ואי אפשר לו מבלתי שיקדים ויאחר ויספר מלה אחת במלות רבות ויספר מלות רבות במלה אחת ויחסר תיבות ויוסיף תיבות עד שיסודר הענין ויבואר יפה ויובן הלשון לפי הלשון ההוא אשר יעתיק אליה וכן עשה חנין בן יצחק בספרי גאלי"נוס ועשה יצחק בנו גם כן בספרי ארס"טו ועל כן באו כל פירושיהם מבוארים ביותר ולכן ראוי לנו שנתעסק בהם לבדם ונניח זולתם. כן ראוי לישיבה המעולה לעשות כל מה שתתרגמו ותעתיקו לאדונים ההם הנכבדים ועיני העדה הבוחרים באמת. השם יתברך יהדר בהם שאר קהלות חכמי ישראל ויעזרך וירבה שכרך:

והנני מתחיל עתה להשיב לך על כל פרק ופרק ולפרש לך מה שבקשת פירושו ולזכור לך הנוסחא האמתית וההעתקה הראויה אשר תגיה בה הנוסחא ההיא המוטעית על סדר מה שבא בכתבך החלק הראשון גם את השני גם את השלישי:

ובאור הענינים ששאלת עליהם:

בחלק הב' הקדמה כ"ה חשבת שיש בה חסרון ואין בה חסרון. אבל הנוסחא היא כאשר בנוסחתכם וסדר הדבר כך הוא. אין כונתי במאמר הזה להעתיק דברי הפילוסופים בו ולא לבאר ההקדמות הרחוקות. בפרק הא' תקונו ואם תשקיט תנועת הנפש ישקוט מי שיתנועע בעבורה. בפרק הי' תקונו שמירת מינו תמיד:

מה שזכרת מסר ההקדמה הד' אין בה חסרון וכבר ידעת מה שכללנו בפתיחת הספר. כי חברתיו למי שקרא הרבה מן החכמות ולא חברתיו למי שלא קדם לו לעולם עיון בדבר מענינים העמוקים האלה הקשים להבין. ומן הידוע אשר אין ספק בו כי כל השתנות תנועה על כל פנים לפי שכל השתנות תהיה בזמן והזמן היא שיעור התנועה בקודם ומתאחר בתנועה כאשר נבאר במקומו. ההקדמה הי' אין חסרון בסדורה. ההקדמה הכ"ג כי כל מה שהוא בכח ויש בו שום אפשרות יהיה אפשר בשום עת שלא ימצא בפועל. פירושה יאמר כי הדבר הוא בכח בהיות שום תואר מן התארים נעדר עתה מן הדבר ההוא. אך הוא מוכן ומועד להתישב בו להמצא התואר ההוא ויאמר בתאר ההוא שהוא בדבר ההוא בכח כאמרנו בחתיכת ברזל שהיא סייף בכח וכאמרנו בגרעינה של תמרה שהוא דקל בכח והדבר אשר הוא בכח שום ענין יש בעצם הדבר ההוא אפשרות להתישב בו הענין ההוא. כמו שתאמר בחתיכת ברזל שהוא אפשרי להיות ממנה סייף ולדעת ההבדל אשר בין הכח והאפשרות הוא דבר דק וקשה מאוד על הפילוסופים הבקיאים וכבר דבר בזה הענין אבן אלצאיג בתחלת פירושו לשמע הטבעי דבר טוב מאוד. ונאמר בדבר שהוא בפועל כשנתארהו בתואר נמצא בו כאמרנו בסייף שהוא סייף בפועל. וכבר נתבאר כי כל אשר בכח דבר אחר בהכרח יהיה התואר ההוא נעדר בעת מן העתים. כי זאת החתיכה של ברזל לא יאמר בה שהוא סייף בכח אלא כשלא תהיה סייף עת אחת מן העתים. אמנם אם לא תסור לעולם מלהיות סייף אינה סייף בכח אבל תהיה סייף בפועל לעולם ועד:

ההקדמה הכ"ד כי כל מה שהוא בכח שום דבר הוא בעל חומר על כל פנים כי האפשרות הוא נמצא בחומר לעולם. פרושה כבר נודע כי האפשרות והכח הם סמוכים זה עם זה דבקים כאחד ולא יזוז האפשרות לעולם מהיות בחומר הראשון ובכל מה שיתהוה ממנו. ובאור זה עוד יתבאר לך מתחלת פירוש השער וזולתו הפרק הראשון (משני). פשטו כמו שנזכר בהקדמה א"כ אין תנועה מגעת עד לאין תכלית וכו'. שאלת הישיבה על זכרנו "כי היא נחלקת כהחלקו" מה תועלת בזכרנו זה וכבר היה די לנו "בהיות כח מגיע לתכלית שלא יגיע עד לאין תכלית" וכו'. שאלתך טובה ותורה על טוב שכלך. והנה תשובתך כאשר בארנו שהכחות הנמצאות בכל גוף מהם פשוטות נחלקות בהחלקו כמו שזכר בי"א ומהם אשר לא תחלקנה בהחלק הגוף וזהו מה שזכרנו בהקדמה הי"ב כאשר אמרנו. כי כל גוף בהכרח להיות כחו תכליתית ואמנם יתחיב זה בכחות הגוף הפשוטות בו הנחלקות בהחלקו הוא אשר יהיה בהכרח שתהיה כחו תכליתית כמו שהוא בגוף תכליתי וזה אשר זכרנו בהקדמה הי"ב בחום השמש. ע"ד משל זאת הגחלת אינה מחממת לאיזה הרחקה שתקרה אבל להרחקה ידועה אבל הכל אשר לא נתחלק בהחלק הגוף לא יכריח שיהיה תכליתי בכלל היות הגוף אשר בו הכח ההוא מגיע לתכלית ולא בא מופת ע"ז. הלא ידעת כי מחשבות האדם כח בגוף והוא גוף קטון ותגיע מחשבתו לאשר למעלה מגלגל התשיעי ויחייב שם משפטים וישלול ולא יתחייב שתהיה מחשבתו מגעת לתכלית כמו גופו שהוא כלה ולכן יתחייב בזה העיון שיחולק מניע הגלגל לד' חלקים. או יהיה גוף או כח גוף מתפשט בו אשר תכלה בכלות הגוף או כח גוף בלתי מתפשט בו אשר לא יתחייב כלותו בכלות הגוף או יהיה המניע נפרד לא גוף ולא כח בגוף. ובארנו בדרך הראשון והוא שיהיה המניע גוף בטול זה. ובארנו בדרך השלישי בטול היותו כח פשוט. ובארנו בדרך הרביעי בטול היות בו כח בלי נחלקת. ונשאר מן החלוק שיהיה המניע נפרדי האפשרי באין צריך עכ"פ שימצא האפשר ההוא בשום אחד מאישי המין ההוא וגם לא ימצא עכ"פ אותו האפשר בשום איש מאישי המין ההוא ולא בזמן מן הזמנים. א"כ הדבר ההוא יהיה נמנע בחק המין ההוא ומה הוא ענין אמרך בו שהוא אפשר. משל זה אמרנו כי הכתיבה אפשרית במין האדם ועכ"פ בהכרח ימצא שום איש כותב בזמן מן הזמנים וכזה יאמר בכתיבה שהיא אפשרית במין האדם. אמנם אם נאמר שלא ימצא לעולם ולא בזמן מן הזמנים שום איש כותב תהיה הכתיבה נמנעת במין האדם ואין זה האפשרי באיש כי זה הנער הקטן אפשר שיכתוב ואפשר שלא יכתוב ולא יתחייב שיכתוב בהכרח בשביל זה האפשרות. אמנם באפשרות והכתיבה במין האנושית בהכרח שימצא איש אחד כותב באיזה זמן שיקרה באיזה אקלים שיקרה וזה מבואר (עיין מילות ההגיון שער י"א):

ואשר הסתפקת בסכנגבון עם הדבש (שם) ומה ששאלת הפירוש מן פרק ט"ו ומה שלאחריו ולפניו דע כי פירוש זה והתרת הספק ההוא יצטרך לדעת הקדמות טבעיות רבות. ועלי טורח רב בזה הזמן לפרשם. וזה כאשר ידעת לא חברתיו אלא למי שיודע התחלות ההן כולן. ומה שחשבת שהיה בו חסרון אין בו חסרון אלא הנוסף כמו שכתוב אצלך (כמו שזכרתי) וששאלת על אמרנו (פ"כ) ויאמרו בשמים ובגשמים אשר הם מבין שאר הגופים הנראים אלוקים ר"ל המורגשים בהגרשת הראות מהם הארץ והמים והכסף והזהב ודומיהם ומהם השמים וכוכביהם ואלה כולם יאמר בהם נראים. אמנם השמים וכוכבים מבין שאר הגופים הנראים יקראום פילוסופים גופים אלוקיים. וכן יאמרו על הגלגל הגוף האלקי וענינו שהוא גוף אשר יורנו מציאות האלוה לפי דעתם. ואנחנו ספרנו תורף דבריהם על סדורם. וסוד דבריהם הוא כי הם לפי דעתם אצלם כל כך זה בשאר הגופות אע"פ שיראו המינים כולם ירדפו זה היחס. וכבר ידעת מה שבארנו בפסוק ה' למבול ישב. הנה זה הוא לא בידי להשיבך כפי השעה ואתה ידעת כי אין משפט מי שישיב במהירות כמשפט מי שיחשוב בענין החבור. ואם תמצא אתה העתקות אחרות שתהינה טובות מאלו אל תסכים על אלו ההעתקות והעיקר הוא מעצמו למי שתעתיקהו ללשונו]. ובורא עולם ית' יודע איך כתבתי לך השיעור הזה ואני בורח מבני אדם מתיחד ומתבודד במקום שלא ירגישו בו ואני פעם נסמך לכותל ופעם כותב ואני שוכב לרוב חולשת הגוף כי חלשו כחות הגוף מחובר אל הזקנה אני:

ואמנם מה שזכרת מענין בוארך אצלי בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים ואני שש ועלז ושמח בזה וחפץ ונכסף ומשתוקק לחברתך ותאב ומתאוה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים. ואמנם אודיעך ואיעצך שלא תסתכן על עצמך כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני ומה שתגיעך מני כפי יכולתי. אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחד ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל כי תוכן ענייני כמו שאספר לך. אני וכן במצרים והמלך שוכן באל קאירה ובין שני המקומות שני תחומי שבת ולי על המלך מנהג כבד מאד אי איפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א' מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקא"ירה ואני רוב היום בבית המלך. ואי איפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם כללו של דבר כל יום ויום אני עולה לאלקאייר"ה בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום על כל פנים לא אגיע קודם ואני מתרעב ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם חשוב ובלתי חשוב ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי ארך מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילת עראי והיא מעת לעת ואצא לרפאתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהם לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות ויכנס הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר. סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת יום השבת אז יבאו כל הקהל או רובם אחר התפלה אנהיג הצבור במה שיעשה כל ימי השבוע ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו קצתם ויקראו שנית אחר תפלת המנחה עד עת תפלת מעריב זה תוכן ענייני היום. ולא ספרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבא בעזרת האל יתעלה. וכשתשלים לאחינו פירוש והעתק מה שהתחלת בו שאחר שהתחלת במצוה תגמור אותה [ותעתיק הוראת הנבוכים לאחינו ושמו הזכר נאות יותר ויהיה בערבי דליל אל אחורין כאשר ערבי של הוראת הנבוכים דלאלה אל אחורין והטבת לראות בכבודך לקראו בשם הצורה]. ואחרי כן בא תבא ברנה על דרך הבקור לא לקבל תועלת הלמוד כי יצר זמני מאד:

ומכאן ואילך כתב לו בלשון ערבי כל מה שייעד להודיעו תשובות על שאלותיו וביאור כל הדברים המסופקים ששאל ממנו וצוה לו לחזק את בדק ההעתקה (התשובות נעתקו לעיל) ולהגיע הספר ואחר כן הודיעו כל הספרים שיתעסק בהם בלמוד החכמות והזהירו מספרים שלא יפסיד זמנו בהם ולא יתעסק בלמודם ובכלל דבריו אמר לו וזה לשונו:

והזהר שלא תעיין בספרי ארסט"ו אלא בפירושיהם פי' אלכסנד"ר או פירוש תמסטיו"ס או באור אב"ן רש"ד. אמנם הספרים אשר זכרת לי שהם אצלך ועמך מהם ספר התפוח וספר בית הזהב כלם הזיות ורוחות והבלים. ואלה השני ספרי הם מכלל הספרים המיוחסים לארסט"ו ואינם לו. וספר חכמה אלקית שחבר אל רא"זי הוא לו אבל אין בו תועלת לפי שאלרא"זי היה רופא בלבד. וכמו כן ספר הגבולים וספר היסודות שחבר יצחק הישראלי גם הם כלם הזיות ורוחות והבלים כי יצחק הישראלי גם הוא היה רופא בלבד. ואמנם ספר העולם הקטן שחבר רבי יוסף הצדיק לא ראיתיו אבל אני ידעתי את האיש ואת שיחו והכרתי ערך מעלתו ומעלת ספרו בלי ספ]ק הנהיג בו מנהג בעלי התארים. ובכלל אומר לך לא תתעסק בספרי ממלאכת הגיון אלא במה שחבר החכם אבונצ"ר אלפרא"כי לבדו כי כל מה שחבר בכלל ובפרט ספר ההתחלות הנמצאות שלו הכל סלת נקיה ויתכן שיבין וישכיל האדם מדבריו לפי שהוא היה מופלג בחכמה. וכמו כן אבוכ"ר בן אלצ"איג חכם פילוסוף גדול ודבריו וחבוריו כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. וספרי ארסט"ו הם הם השרשים והעקרים לכל אלו החבורים של חכמות ולא יובנו כמו שזכרנו אלא בפירושיהם פירוש אלכסנ"דר או תאמס"טיוס או ביאור אבן רש"ד. ואמנם זולתי חבורי אלה הנזכרים כמו ספרי בנדק"לוס וספרי פיתאגו"רס וספרי הרמ"ס וספרי פורפידיוס כל אלה הם פילוסופיא קדומה אין ראוי לאבד הזמן ולהעבירו בהם. ודברי אפלטון רבו של ארס"טו בספריו וחבוריו הם עמוקות ומשלים. והם עוד מה שיספיק לו לאדם משכיל זולתם. לפי שספרי ארס"טו תלמידו הם שיספיקו על כל מה שחבר לפניהם. ודעתו ר"ל דעת ארס"טו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלקי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה. וספרי עלי אב"ן סינא אף על פי שיש בהם דיוק טוב ועיון דק אינם כספרי אבונ"צר אלפראכי אבל ספריו מועילים והוא גם כן איש ממה שראוי לך להתעסק בדבריו ולהתבונן בחבוריו. (עד כאן) הנה היישרתיך והורתיך למען שתעיין בו ולמה שתטריח שכל נפשך היקרה. ושלומך ידידי. בני ותלמידי. ירבה ויגדל. וישע יקרב לעם עני ודל. וכתב משה ב"ר מיימון הספרדי ז"ל. ביום שמיני לתשרי אתקי"א לשטרות ושלום