אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לרבי יפת בן רבי אליהו הדיין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אגרת הרמב"ם לרבי יפת בן רבי אליהו הדיין[עריכה]

אגרת מהרמב"ם שלחה לרבנא מרנא יפת בר מרנא ורבנא אליהו הדיין:

לכבוד גדולת מר יפת החכם המבין הדיין המשכיל בן כבוד גדולת מרנא ורבנא אליהו הדיין החסיד זצ"ל. מאת אוהבו המתפלל להוסיף כבודו משה בר מימון הרב זצ"ל:

הגיענו כתבך החביב אל נפשי ותמהתי על ענינו. מפני שהרי אתה קובל עלי שלא קדמתי לשאול בשלומך מיום שנפרדנו מארץ הצבי ולא שלחתי לך כתבי ובודאי זה הענין שהזכרת בא ללמד ונמצא למד ואתה בוגד ולא בגדו בך. ועוד שמאחר שנפרדנו מת אבא מארי ז"ל ובאו כתבי התנחומין מקצה ארץ אדום ומערב מהלך כמה חדשים ואתה לא שמת לבך לזאת. גם ארעוני צרות רבות גלויות בארץ מצרים מחליים והפסד ממון ועמידת מוסרים עלי להרגני. והרעה הגדולה שבאה עלי באחרונה שהיא רעה מכל רעה שעברה מיום היותי עד היום הזה והיא פטירת הצדיק זצ"ל שטבע בים הודו ובידו ממון רב לי ולו ולאחרים והניח בת קטנה ואלמנותו אצלי ונשארתי אחריו כמו שנה מיום שהגיעה השמועה הרעה נופל על המטה בשחין רע ובדלקת ובתמהון לבב וכמעט קט הייתי אובד. ואח"כ עד היום הזה כמו שמונה שנים אני מתאבל ולא התנחמתי. ובמה אתנחם והוא היה על ברכי גדל והוא היה האח והוא היה התלמיד והוא היה נושא ונותן בשוק ומרויח ואני היתי יושב לבטח והבין בתלמוד ובמקרא והבין בדקדוק הלשון ולא היתה לי שמחה אלא בראותו. ערבה כל שמחה והלך לחיי העולם והניחני נבהל בארץ נכריה. כל עת שאראה כתב ידו או ספר מספריו יהפך עלי לבי ויעורו יגוני כללו של דבר כי ארד אל בני אבל שאולה. ולולי התורה שהיא שעשועי ודברי החכמות שאשכח בהם יגוני אז אבדתי בעניי. ואני בכל זה איני קובל לא על חכם ולא על תלמיד ולא על רע ומיודע וראוי לקבול עליך יותר מכולם שאני והוא ואבא מארי ז"ל ארבעתנו הלכנו בבית ה' ברגש ולא שאלת ולא דרשת ומן הדין היה שלא אשיבך על כתב זה שהגיע עתה בעבור ההרשאה. אבל אהבתי ערוכה ושמורה ולכתינו יחד במדברים וביערות אחרי השם לא אנשה ולא אחשוב לך עון ופשע ועל כל פשעים תכסה אהבה. והאל יודע כמה צר לי וקשה בעיני דוחק הזמן אשר אמרת וכל אותו ענין היטיב חרה לי עד מות. ואילו היית כאן אצלי הייתי עושה עמך כראוי ואכבד ואהנה כפי כחי ושמחתי הרבה על זה הבן שחננך האל ר' אליהו התלמיד הנבון שמעתי שהוא עוסק בתורה ושהוא נבון לחש והולך בדרך טובה. תחת אבותיך יהיו בניך תשיתימו לשרים בכל הארץ וכן יהי רצון אמן. תם

ספרי הרמב"ם כתבי הרמב"ם[עריכה]