אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לרבי יוסף ב'ר יהודה תלמידו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אגרת הרמב"ם לרבי יוסף ב'ר יהודה תלמידו[עריכה]

עוד אגרת שלח רבינו משה בן מימון ז"ל לר' יוסף ב"ר יהודה תלמידו החשוב זצ"ל:

שויתי י"י לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט:

בננו העזוז ותלמידנו היקר כבוד גדולת קדושת רב יוסף ראש הסדר ש"ץ ב"ר יהודה נ"ע... אמנם אהבתה לאביה היא אמתית והדומה שיש בה ספק נתפש עליה מאוד. ואמנם אבן גבאר הפציר בנו בכמה כתבים עם הסוחרים וראיתי אדם יראה ממנו השתדלות וסיעתיו על מה שבקש מהיות כתיבתנו בידו. ודע שאני אכוון לעשות כל מה שיש בו ענותנות ואע"פ שיזיק לנו אצל ההמון מאוד. וכל מי שרוצה להראות שלמותו בחסרוני ואפילו הוא מקטני התלמידים מחלנו לו בזה. אמרו המישרים לדרך ההצלחה אוהב לפרוק ושונא לטעון שונא קודם כדי לכוף את יצרו וכל מי שרצה להתישר התישר. וכבר הודעתיה פנים בפנים אם היא זוכרת שהאדם אם יסכים בזמננו זה לעשות או לומר כפי גמול כל האדם בכמות מעשיו כמו שנאמר ועם עקש תתפל יקבע בנפשו זה קנין נקבע בכל מיני הרעות לפי שרוב מי שרואה הוא עקש. אם כן הוא ראוי לאדם שרוצה להיות אדם שהוא יסתכל בהשלמת מדרותיו וקנין שכליותיו [ולא] יעסוק דעתו בשטויות. וזה אשר אירע לילד מכאב לב וחוזק הכעס בשביל הטעאת מי שמטעה או בסבת חולק בשקר השנים מחיבים לך זה וכבר הייתי בשכרותך וביותר משרותך ביותר חזק ממה שאתה בו והייתי כמו אשר שמעת אמלא רצוני בלשוני וקולמוסי מגדולי וחכמים כשמבקשים לחלוק עלי. וכבר שמעת בלי ספק מה שהיה ביני ובין ר' יהודה הכהן בן מר פרחון ז"ל בשתי שאלות מן הטרפות. וכן ביני ובין דיין סגלמסה בנו וביני ובין אבי יוסף בן מר יוסף נ"ע בענין שבויה והרבה כמו אלה ושמחתי בהם אוהבי ולבעל דיני בלשוני וקולמוסי בלשוני למי שהיה לפני ובקולמוסי למי שהיה רחוק ושלומכם ישגה ויפרה אמן אמן

ספרי הרמב"ם כתבי הרמב"ם[עריכה]