אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לרבי אנטולי

אגרת הרמב"ם לרבי אנטולי

הגיע אלי אגרת כל אבני אקדח אוגרת אבל היתה סוגרת ומסוגרת ולא ידעתי בקחתה מהשליח אל מי שולחה ומי הוא המשלח ואומר לה אמנם כי יש בה סוד סתום גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום ואסיר צעיפה מעל פניה להשתעשע בפניניה והנה על כל בנות נסוכה שמורה וערוכה צולחת למלוכה ענקים בגרגרותיה ורבידים יקרים וצמידים על ידיה קשורים מעולפת ספירים ומעיל כבנות המלכים לבושה ואבנט זהב ואבן יקרה חבושה וכתר מלכות בראשה ובגדי שש ומשי רקמה ולוית חן על ראשה שומה יפה כלבנה ברה כחמה וכשחר נכון מוצאו סביב לה וקרני כאור בכל גבולה וכצאת השמש בגבורתו זרח באהלה. ובראותי כי כבוד הדרה מאד מאד נורא ובעיניה חצים שנונים לכל מביט יורה זחלתי ואירא ואומרה לה אחותי רוחי ולבי עזבוני ורחמיך יקרבוני הסבי עיניך מנגדי שהמה הרהיבוני והנה למשחית נהפך הודי שימה מסוה והעמידני על עמדי זה חסדך אשר תעשה עמדי. ותענה גש נא אלי ואל תירא מלהט החרבות ואל יבהילוך חיצי הרבות מנחה אנכי שלוחה להיות מהנצבות ואשאל אותה ואומר בת מי את? ותאמר בת איש שר וגדול בישראל רב פעלים מקבציאל באהלי תושיה גדל ומכל ארח רע חדל ובין חכמים רבה ובמלחמות התורה [קשת רבה] (קש רבה) וחלוץ מלחמתה בקרא (נקרא) ונפשו לעבודתה הערה משיב מלחמה שערה ונבדל הוא מכל סוחר ומורה וקשת נחושה במלחמת התורה יורה ואם בדרך השופטים דרך ובמערכות התלמוד ערך מברכות פיו תבורך יבורך ובן פורת עלי עין החכמה ושרשו פתוח אל מי המזמה ויונקותיו אל נחל הבין נצמדים הוציא פרח ויצץ ציל ויגמול שקדים ודודי אדום וצח ולשונו מהיר וצח ומכבדו הוא האיר כשחר הנראה שביב (סביב) לי הם הקרנים אשר נגלו בכל גבולי ומזוהר פניו הוא השמש הזורחת באהלי ושם האיש החכם ר' אנטולי. והנה הוא לקראתך עם מרכבתו וראות פניך לבד משאלתו והשלוחה לפניך בתו אם טוב בעיניך לשמוע עניני ולהבין מגמת אמרי ולחפש כל אבני קודש וקציני וחילי הנם בתוך אהלי ואם רע בעיניך אשובה לי ואלכה במר רוחי ודברי טמונה בחובי אל משפחתי ואל בית אבי. ואומר לה אני גואלך ומעלה מעלה אעלך הראיני את מראיך השמיעני את קולך הרימי בכח קולך קול שודד ובוזה כי דבריך ערבו לי ככתב נביא וחוזה וגם לא תעבורי מזה ולפני תעמוד בכל עתותי שימה כחותם על לבי כחותם על זרועותי וכה תדבקין עם נערותי אבל כראוי ליפיך אשר חננך היוצר ישאל אביך מהר לנו מצר עת להאריך ועת לקצר ואם בין עמרים תלקט כשאר הנחשלים ימים או עשרה חדשים ותאכלי כאחד הרשים לחם ונזיד עדשים. עד אשר ירחיב גבולינו האל ולהריק לנו ברכות יואל כי ה' דבר טוב על ישראל אז תאכלי סלת בשמן ודבש מוכבכת יביאנה לפניך המרביך שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך:

הגיע כתב הדרת כבוד גדולת קדושת פנת יקרת מעלת מרנא ורבנא הה"ר אנטולי ש"ץ הדיין המהיר המורה דת ודין המזהיר אור המבינים הבהיר חמדת החכמים תפארת הסגנים אל השש ושמח בחברתו הנכסף לראותו לפי עוצם חכמתו ותוקף תורתו וטוב שמועתו משה בר מימון. ושמחתי על כתבך ודברי שאלותיך כמוצא שלל רב ודבר ה' בפיך אמת על לבי ערב ויהי כנטל ביום שרב וכתביך העידו לכל קוראיהם כי איש חכם אתה וערך התלמוד ערכת ובלשון עבר בנת ויפה חברת וצחות דברת ובגדי ענוה לבשת ובדרך קצרה הלכת וכגמול נפשך שמת. ואם את ארצך ארץ רחבת ידים ואתה בעל המזימה כאיש הבינים הלא אם קטן אתה בעיניך ראש המבינים אתה ומלא חמודות מאנשי המדות ומכתביך ושאלותיך ריח שמניך הטובים הריחותי וכערוגות הבושם היו לפני לזאת אמרתי לכל בני אמוני ראו ריח בני כריח השדה אשר ברכו אדני וישמחו כלם על ביאתך בארצנו והצצת מחרכינו והשגחת מחלונינו האל ידריכך בארמונתינו דרך ישרה לא תכשל בה וישפיע לך מטובותיו הצפונות ליראיו ויתמיד שלותך עם נבריו (נבראיו) ואשר הביאך עד הלום יטה אליך כנהר שלום אמן