אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לקהל לוניל
אגרת הרמב"ם לקהל לוניל[עריכה]
נוסח האגרת שהשיב רבינו משה ב"ר מימון ז"ל לקהל הקדוש הנהדר קהל לוניל ז"ל:
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה כנדגלות איומה הוא העדה הקדושה האבן הראשה אשר על לוח לבם התורה חרושה וקשתם במלחמתה נחושה ולהם לבדם היא היום מורשה עדת לוניל המה החכמים היקרים השרים הארידים כלם גבורים יגן אלקים בעדם לעולם וירבה שלום בגבולם אמן. מאת המתפלל בעדכם להתמיד אל שלותכם ולחזק אל בית החכמה על ידיכם משה בר מימון ז"ל. הגיעו אלינו כתביכם הראשונים והאחרונים נעליהם חתומים האנשים אשר נקבו בשמות וברכנו הכל בכלל ובפרט י"י אלקי אבותיכם יוסף עליכם וכו'. ומדבריכם ושירותיכם ושאלותיכם נכר רוב חשקיכם בתורה ורדיפתכם אחר החכמה ותשוקתכם אל המזימה וידענו שהחתומים שרינו וכהנינו וליינו כלם נשיאי עדה אנשי שם מן הגבורים אשר מעולם אנשי השם יעש אלקים להם שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ אמן. ואל יקשה בעיניכם אלופי איחור תשובתכם עד עתה כבר הודענו העלה בכתב הרב ר' יהונתן הכהן בחירי יראה זרע יאריך ימים וחפץ י"י בידו יצלח וכבר השבנו על אותן הספקות ושלחנו לכם עם זה הכתב החלק השלישי ממורה הנבוכים בלשון ערבי ואשר שאלתם שאעתיקנו לכם אני בלשון הקדש מי יתנני כירחי קדם לעשות שאלתכם בזה הספר ובשאר הספרים שחברתי בלשון קדר אשר הקדיר שמשי כי אלליהם (נ"ב נ"ל אלקי חם) שכנתי ושמחה גדולה היתה לי בזה להוציא יקר מזולל ולהשיב גזלה אל הבעלים אבל סבות הזמן סבבוני אפי' הפירושים שעשיתי וכמה ענינים שחברתי בלישנא דרבנן שהן עדיין אפילות לא נשאר לי פנאי לדקדק אותן ולהגיהן עד שיצאו לאור העולם וכ"ש להעתיק מלשון אל לשון. חי נפשכם אלופי ומיודעי אפי' לכתוב פרשה קטנה אין לי פנאי לא ביום ולא בלילה ומפני כבוד הצבור צערתי עצמי וטרחתי לכתוב כתב זה כלו בכתב ידי. ומכל מקום הזה (הנה?) אצליכם בן החכם משמח אב אשרי יולדתו הוא התלמיד היקר נזר המשכילים ר' שמואל נצ"ו בר יהודה החכם ז"ל נבון ומשכיל ורחב לב הרבה ובעל דעה נכונה ולשון למודים נתן לו האל ולא יבצר ממנו כל אשר חפצו להעתיק לכם וכבר כתבתי לו כתב בכתב ידי בלשון ערבי (?) והגרי על עסקי ההעתקה. ואם (ואתם?) אלופי ומיודעי חזקו ויאמץ לבבכם הרי אני מודיע לכם שלא נשאר בזמן הזה הקשה אנשים להרים דגל משה ולדקדק בדברי רב אשי אלא אתם וכל הערים אשר סביבותיכם שאני ידעתי שאתם קובעים מדרשות תמיד ושאתם בעלי בינה וחכמה אבל בכל המקומות האלה אבדה תורה מבינם רוב המדינות הגדולות מיתות ומיעוטן גוססות וכמו שלשה ארבעה מקומות חולים בכל ארץ ישראל ובכל סוריא מדינה אחת והיא אחלב שבה מקצת חכמים ועסקיהם בתורה אבל אין ממיתין עצמם באלה ובכל הגולה ובכל שער (בבל ושנער?) שנים שלשה גרגרים ובכל תימן וערי המצר הערבים לכם מעט עוסקין בתלמוד אבל אינם מכירים אלא הדרוש וקבל שכר לפי שבקצוות הן כבר נתנדבו מהם אנשים בעלי ממון יברכם אלקינו ושלחו שלוחים וקנו שלש נוסחאות מן החבור ונתנו נסחה בכל גבול וגבול הוא שהאיר עיניהם ותקן מעשיהם עד הודו. אבל היהודים שבהודו אינם יודעים התורה שבכתב ואין להם מן הדת אלא שהם שובתים ונימולים לשמנה. ובערי העלגים שהם בדת ישמעאל קוראים בתורה שבכתב ועושין כפשטה. וערי המערב בעונותינו כבר נודע את אשר נגזר עליהם ולא נשאר לנו עזרה אלא אתם אחינו אנשי גאולתנו. חזקו ונתחזקה בעדש עמנו ובעד ערי אלקינו השתדלו להיותכם אישים בני חילכם (חיל. כי?) הדבר תלוי בכם ועליכם מצות יבום או חלוץ או יבם ואל תשענו על מלחמתו (מלחמתי?) אני היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא שכבר זקנתי ושבתי לא מרוב השנים אלא מטבע הגוף שהוא ידוע חולי והבורא ית' יסייע על ידכם וישים אתכם לשם ולתהלה ברכה בקרב בארץ אמן