אגרות דב בר בורוכוב/מכתב 1906.2 אל מנחם אוסישקין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכתב 1906.2[עריכה]

"הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ), תיק A/24/81/2.
אל: מנחם אוסישקין, יקטרינוסלב.
1 במרץ יוליאני: 18 בפברואר 1906, פולטבה (נכתב ברוסית).

מיכאיל מויסייביץ הנכבד!

מחר מתחילות ישיבות המושב המכין של הוועידה הכל-רוסית של פועלי-ציון בעלי המגמה הישנה.‏[2] מחרתיים ייגש המושב המכין לעבודות הסיום לצורך הכנת הוועידה. משתתפים צירים ממחוזות פולטבה, ברדיצ'ב, ביאליסטוק ופולין. כעבור חמישה ימים, כשיגיעו הצירים של מחוזות צ'רניגוב, אודסה, בסרביה, קרים, ווילנה (קרים ווילנה בחלקם לא שלנו), ייבחר הוועד המרכזי ויחוזקו הקשרים האירגוניים.‏[3] באותו הזמן, במושב השני "המעשי" יעוצבו דרכי הקשר עם פועלי-ציון בפלשתינה, בגליציה, באנגליה ובאמריקה, ויינקטו אמצעים לכינוס ועידה עולמית של פועלי-ציון. לאחר מכן יתפזר חלק מהמושב המעשי, ובמקומו (כעבור 8 ימים) יתרכזו התיאורטיקנים והתועמלנים. או אז יתחיל המושב השלישי, "התיאורטי". התיאורטיקנים, שלא כאנשי המעשה, לא יהיו נבחרים, אלא ימונו במושב המכין. עוד במושב המעשי, יעמוד למשפט ההרכב הקודם, הבוגדני, של מוסדותינו העליונים,‏[4] את כל המאטוסים ושות',‏[5] שבגדו בפלשתיניזם‏[6] הפרולטרי, ובמקום לפרוש מההסתדרות ומהמפלגה, השתדלו לגרור אותן לתוך האמונה החדשה בדרכי קשר ואונס. בעניין זה יינתנו הודעה וגילוי דעת, שמקום הווזרוז'דנצים‏[7] מחוץ למפלגה. ברם, את העבודה העיקרית, הספרותית, תבצע הישיבה התיאורטית. היא תערוך את הגליונות הראשונים של הבטאון המרכזי ברוסית ובז'רגון, תוציא חוברות אחדות, ותחלק את העבודה הספרותית והתעמולתית לעתיד בין משתתפיה.

יש לנו כמה מאות רובלים, הדרושים לאירגון הוועידה המיוחדת הזאת על הרכביה המשתנים, ולצעדים הראשונים של הוועד המרכזי. אולם למפעלים אחרים אין לנו אמצעים, בשעה שהווזרוז'דנצים מפיקים עדיין תועלת רבה משבעת אלפי הרובלים שקיבלו בשל אי-הבנה.‏[8] לפיכך חייבים אנו לנצל את ההבטחה הווילנאית ביחס לספרות.‏[9] וכיוון שבצלאל יפה מתייחס, כפי הנראה, בספקנות אל פועלי-ציון, יש מקום לחשוש שמא ירצה להשתמט מקיום ההבטחה. אם לא תינתן לנו האפשרות להוציא את פרסומינו הראשונים, יתמוטט כליל המפעל שהוקם בעמל רב כל-כך, ויהא צורך לשכוח לזמן רב את הציונות הפרולטרית. יישארו רק תיאורטיקנים אחדים מן הימיבים ביותר, ואולי מחוז פולטבה. אני איאלץ לזנוח כל עבודה ולחכות עד אשר תיוולד "פועלי-ציונות" חדשה. במצב מסובך כל כך, כמו המהפכה של עכשיו, מותנה קיומו של הלך-רוח ארץ ישראלי, ובכלל אנטי-גלותי, בסעד שיקבל מספרות, מאירגון ומתעמולה שיטתית. מישהו מהמורשים הציוניים הזוטרים עלול לא להבין זאת, אבל אתה הלא יודע כי הדבר חשוב, ולא תסרב, אני מקווה, לעזור אם יהא צורך להפגיע בבצלאל יפה, שיקיים את ההבטחה הווילנאית.‏[10]
בתשובה על הרכילויות לאין-ספור של הווזרוז'דנצים, שלחתי מכתב ל'כרוניקה יברייסקוי ז'יזני', שבו הנני מגלה בין השאר, בלי לנקוב בשמך, אך ברמיזה ברורה עליך, את הכישלון של שתדלנות הווזרוז'דנצים אצלך. אני מקווה כי לא תהיה לך התנגדות כלשהי להדפסת מכתב זה ולמתן פומבי לעובדות המנמיכות את קומתם, שנתלוו לביקורם אצלך. לפי שהווזרוז'דנצים מכריזים בכל מקום שאני "מתחבר אל הבורגנות" ושאני כביכול, "מוכר בעבור כסף את הפרולטריון לבורגנות", כתבתי במכתב למערכת בין השאר:

"אני מקווה לגרום לווזרוז'דנצים הנאה לא מעטה, אם אעורר בהם זכרונות נעימים על ביקורם לפני חודש וחצי בהמון רב אצל אחד מחברי הוועד-הפועל הקטן,‏[11] שבו ביקשו מההסתדרות הציונית תמיכה כספית קבועה לצורכי אירגון וספרות, וכיצד הבטיחו בעבור הכסף, לכוף את פעילותם לביקורת ההסתדרות הציונית הכללית;‏[12] וכיצד הביאו את אותו חבר של הוועד-הפועל בסוד מסתריהם ומחתרותיהם, ואף הודיעוהו את ההרכב השמי של הוועד המארגן; וכיצד לבסוף סירב אותו חבר הוועד-הפועל שבו 'נאחזו', להגיש להם את העזרה הכספית, בהסתמכו על כך שהם משמיטים את פלשתינה מן המצע שלהם – בכל השאר הם הגיעו להסכם".

ראיתי מחובתי להעתיק בשבילך את הפיסקה שבה נרמז עליך. אם תרצה, אוציא פיסקה זו כמובן, אלא שהנני מקווה כי אין בה דבר העלול לגרום לך אי-נעימות.

אבקשך להודיעני, אם ידוע לך היכן שרוי בעת הסנדלר וולפזון, שהיה אגב במועצה בווילנה בינואר של השנה שעברה.‏[13] הוא פלשתינאי טוב ותועמלן; אם בנוסף על כך הוא מפועלי-ציון, היה רצוי מאוד להתקשר עמו ולהסתייע בו.

את כל כתבינו תקבל כמובן בהקדם – אולי בדואר ואולי יביא לך מישהו, אך אני מזכיר לך, מיכאל מויסייביץ' הנכבד, כי הובטח לנו בווילנה שלא לשנות מאומה בכתבינו.‏[14] ואשר לפלשתינה – הרי מיטיב אתה להכירני; בכלל, אם אני יוזם או עושה דבר מה, הרי זה כדי לסייע ככל שאוכל, לתחיית העם היהודי בפלשתינה.

בברכת ציון,
ב. בורוכוב

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ מתתיהו מינץ, אגרות בר בורוכוב 1897–1917, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת עם עובד, תשמ"ט-1989, מכתב 1906.2, עמוד 159
  2. ^ המכתב דן בוועידת היסוד של פועלי ציון הרוסיים בפולטבה, אשר לפי לוח הזמנים שבורוכוב רשם אותו, הייתה צריכה להתחיל ב-4 במרץ 1906 לפי המניין הגריגוריאני (19 בפברואר לפי המניין היוליאני). מכתב זה נותן את המידע המדוייק ביותר על ציפיותיהם של מארגני הוועידה לגבי היקף ההשתתפות בה. הדיווח המפורט הוא חלק ממחוייבותו של בורוכוב לאוסישקין על פי החלטת מועצת המורשים בינואר בווילנה, 'מתתיהו מינץ, בר בורוכוב – המעגל הראשון', עמוד 253 ואילך
  3. ^ על המשתתפים בוועידה, ראו מתתיהו מינץ, בר בורוכוב – המעגל הראשון (1900–1906), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ז-1976, עמוד 261 ואילך, וכן ראו את מאמרו של מתתיהו מינץ 'הפארבאנד (האיגוד) הפולני ומקומו במפלגת הפועלים היהודית הסוציאל-דמוקרטית פועלי ציון ברוסיה', 'אסופות', 3(16), תל-אביב אוקטובר 1972, עמודים 19–39
  4. ^ מארגני הוועידה קיבלו על עצמם באופן פורמלי את הכפיפות לוועד המארגן שנבחר בציריך מייד אחרי הקונגרס השביעי, וביקשו להתייצב כממשיכי דרכם הלגיטימית של פועלי-ציון, מ. מינץ, המעגל הראשון, עמוד 180 ואילך
  5. ^ המאטוסים ושות' – הכוונה למאטוס לבקובסקי, שעמד בראש סניף פועלי-ציון ביקטרינוסלב, היה צירם בקונגרס השביעי, ושם – דוברם העיקרי של פועלי ציון שנטו לווזרוז'דניה
  6. ^ פלשתיניזם – יישוב ארץ ישראל
  7. ^ ווזרוז'דנצים – קבוצה של אינטליגנציה יהודית סוציאליסטית, שבחלקה באה מחוגים הקרובים לציונות. הקבוצה פירסמה שורת חוברות בשם 'ווזרוז'דניה' (התחיה), שבהן ביקשה לגבש תפיסה כוללת לפתרון הבעיה היהודית. הקבוצה ראתה תהליך של התעוררות יהודית לאומית, שתחבור לנחשול הכללי של המאבק לעצמאות ולקידמה. היות שרוסיה צועדת לקראת דמוקרטיזציה של המשטר ולקראת עיצובה כמדינה רבת לאומים, תימצא גם ליהודים הזדמנות לגבש את עצמם כשלמות אוטונומית, שתמצא ביטוי ב"סיים" כל-יהודי רוסי (מכאן כינויים הנוסף "סיימיסטים"), שלו יהיו כפופים "סיימים" יהודים מקומיים. הווזרוז'דנצים דגלו בטריטוריאליזציה של העם היהודי, אבל את הגשמתה דחו אחרי הגשמת האוטונומיה. ראו גם את מאמרו של מתתיהו מינץ 'שלוש תעודות מימי פולמוס הווזרוז'דניה ערב ועידת פולטבה, 'הציונות', ה', תל-אביב 1978, עמודים 310–341
  8. ^ מרכז ציוני רוסיה, שמושבו היה בווילנה, ואשר הודרך בעיקר על ידי יחיאל צ'לנוב ואברהם דוידוביץ' אידלסון, נטה לא להסתייג, ולהידבר עם קבוצות פועלי-ציון המושפעות מן הווזרוז'דניה, ומשום כך לא הקפיד עימן בעניין חלוקת כסף. במושב החברים הרוסיים של הוועד-הפועל הציוני בווילנה, ב-2 בנובמבר 1905, נדון עניין הסיוע לקבוצות פועלי-ציון. אומנם בוטאה שם הסתייגות מהווזרוז'דניה, אבל לא נאמר דבר על הסתננותם לפועלי-ציון בדרום, בעיקר ביקטרינוסלב. במושב זה לא השתתף אוסישקין. ראו 'כרוניקה' 1905, גליון מס' 15 (18 בנובמבר), עמוד 40
  9. ^ ",ההבטחה הווילנאית" ניתנה במושב ינואר של החברים הרוסים של הוועד הפועל הציוני. את המושב הזה פתח אוסישקין, והירצה יחד עם בורוכוב על העניינים של פועלי-ציון. ראו 'כרוניקה', 1906, גליון מס' 5, עמוד 6, וגם דו"ח מישיבת הוועד הפועל בווילנה, ינואר 1906, בתיקי בצלאל יפה, אצ"מ (A/46/8/10), וראו גם מכתב 1906.1. בצלאל יפה (1868–1925), יליד גרודנו, ליטא. מהפעילים בציוני-ציון ברוסיה. חבר הלשכה הציונית המרכזית בווילנה (1905–1906), חבר הוועד הפועל הציוני הגדול (1905–1921). מ-1909 בארץ ישראל. ממייסדי תל-אביב. ב-1918–1920 היה חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל. ממנסחי התביעות הלאומיות שהגישה המשלחת הארץ ישראלית לוועידת השלום בפריס
  10. ^ התמיכה ניתנה, עיין בתיקי בצלאל יפה, אצ"מ (A/46/8/10)
  11. ^ כאן רומז בורוכוב על אוסישקין
  12. ^ הבטחות אלו הובאו גם ב'יברייסקאיה ראבוצ'איה כרוניקה', גיליון 1, פולטבה, 23 באפריל 1906, עמוד 62. תגובה לא פורסמה
  13. ^ בורוכוב מדבר כאן על מועצת ציוני-ציון בווילנה, בינואר 1905. על הסנדלר וולפזון ראו גם מכתבים 1904.12 ו-1905.4
  14. ^ במושב החברים הרוסיים של הוועד הפועל הציוני, בינואר 1906 בווילנה