אגרא דפרקא פב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זוהר (ח"א עח.) לך לך וכו' ומבית אביך, דלא תשגח בביתא דאבוך. וכתב הרמ"ז שלא יהנה כלום משל אביו, שלא יחשוב לברר בירורים מבית אביו מניצוצי קדושה, לפי שעדיין לא הגיע זמנם לתקן. מזה ילמוד האדם דעת להיזהר שלא ליהנות מאדם שאינו הגון, ובפרט המשתדלים בעצמם להשיג ממון מרע מעללים ואנשי בליעל הם מתטפשים, וקונים לעצמם מדות רעות, כי כח הפועל בנפעל. והאדם הרע מעללים שהסגיל המעות ההוא, הנה כח הפועל בנפעל היינו בהמעות, והאיש הישר הלוקחו אותו הממון ולא יוכל לברר הטוב מן הרע, קונה לעצמו מדות רעות, ומשום הכי נאסר לנו מרז"ל (ב"ק קיג.) אפילו לפרוט מטבע מתיבת המוכסין.