לדלג לתוכן

אגלי טל - פתיחה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמר השם יתעלה (שמות כג יב): "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות" - זו מצוות עשה לשבות ביום השבת.

וציוונו עוד במצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה ביום השבת, שנאמר (שמות כ י): "זכור את יום השבת לקדשו... לא תעשה כל מלאכה...".

ונכפלה מצוות שבת בתורה עד י"ב פעמים.

ומהו הפעולה שנקרא מלאכה? רבותינו ז"ל למדו, שכל הפעולות החשובות, שהוצרכו למשכן שעשה משה במדבר, הוא הנקרא אב מלאכה. ודקדקו חז"ל אחר הפעולות החשובות ההם, שהוצרכו למשכן, ומנאום, ושנו במשנה (שבת פרק ז משנה ב): "אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. הַזּוֹרֵעַ. וְהַחוֹרֵשׁ. וְהַקּוֹצֵר. וְהַמְעַמֵּר. הַדָּשׁ. וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר. הַטּוֹחֵן. וְהַמְרַקֵּד. וְהַלָּשׁ. וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. הַמְלַבְּנוֹ. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה. וְהַמֵּסֵךְ. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. הַקּוֹשֵׁר. וְהַמַּתִּיר. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַצָּד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה. וְהַסּוֹתֵר. הַמְכַבֶּה. וְהַמַּבְעִיר. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.".

ולכל אחד מאבות יש תולדות, והם הדומין בצד מה להאבות.

ובין האבות ובין התולדות נקראים מלאכה.

ומאחר שנאמר בתורה "תשבות", שמשמעה שאפילו מדברים שאינן מלאכה חייב לשבות מהן, אסרו חכמים הרבה דברים משום שבות:

  • מהן דברים האסורין מפני שהן דומין למלאכות,
  • ומהן דברים האסורין גזירה שמא יבוא מהן איסור סקילה.

וכן, כל מלאכה שעשה אותה כלאחר ידו, אף על פי שאין חייבין עליה מן התורה, אסור מדבריהם.

והזהיר והנשמר מכל אלה הפעולות, שלא לעשותן ביום השבת, זוכה לחיי העולם הבא ולמתן שכר שאין לו חקר.

והעובר והעושה ביום השבת אחת מן הפעולות שנקראים "מלאכה", בין אב בין תולדה:

  • במזיד בהתראה, בזמן שבית המקדש קיים, נסקל;
  • ובלא התראה, ענוש כרת;
  • ובשוגג, חייב להביא קרבן חטאת קבועה.

ועל דברים האסורין משום שבות:

  • יש מהן שלוקין עליהן מכת מרדות,
  • ויש מהן שאסור לכתחילה לבד ואין לוקין עליהן כלל.

וראיתי לברר את דיני הל"ט מלאכות, הן ותולדותיהן ושבותיהן, עד מקום שידי מגעת, בעזר החונן לאדם דעת.