אגדת בראשית/לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נביאים.[עריכה]

[א] ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שופטים ג א). זש"ה אל תהרגם פן ישכחו עמי הנעימו בחילך והורידמו מגיננו ה' (תהלים נט יב), מיום שנגלה הקב"ה למשה, לא נראה לו אלא ביד מלאך, שנאמר וירא מלאך ה' אליו בלבת אש וגו' (שמות ג ב), זה מיכאל באותה שעה היה משמר את משה וישראל בים, שנאמר ויסע מלאך האלהים (שם יד יט). במצרים וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במדבר כ טז), וכיון שבאו במדבר ועשו אותו מעשה, פיסל משה את המלאך ולא בקשו, ולא עוד אלא שאמר לו הקב"ה השמר מפניו ושמע בקולו וגו' (שמות כג כא). כיון ששמע משה כי לא ישא לפשעכם (שם שם), התחיל אומר ולמה לנו להניח מי שכתוב בו מי אל כמוך נושא עון וגו' (מיכה ז יח), וליטול מי שכתוב בו כי לא ישא לפשעכם, אמר לו אם אין פניך הולכים וגו' (שמות לג טו). אמר לו כך אני עושה, פני ילכו והניחותי לך (שם שם יד), וכל זמן שהיה משה קיים, לא היה לו רשות למלאך ליראות, עד שעמד יהושע ביריחו ונגלה, שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וגו' כי אני שר צבא ה' (יהושע ה יג ויד). אמר לו המלאך בבקשה ממך שלא תפסול אותי, כשם שפיסל אותי משה, שיש לי כמה שנים חבוש, ועכשיו באתי לשמר אתכם, שנאמר ויאמר לא כי אני שר צבא וגו' (שם שם), ומאותה שעה צוה הקב"ה למלאך שיניח בני אדם מן האומות, שמא יעשו תשובה, כגון רחב הזונה, ועוד שילמדו ישראל בהן לעשות מלחמה, לכך נאמר אל תהרגם פן ישכחו עמי (תהלים נט), שלא ישכחו ישראל לעשות מלחמה, ועוד שיתנסו בהן, שאם אינן מניחן את הקב"ה, ולא ידברו עם א"ה, ואף אני מכלה שונאיהם, הניעמו בחילך והורידמו מגיננו ה', בזכות מי, בזכות אברהם, אל תירא אברם אנכי מגן לך (בראשית טו א), וכן משה אומר אשריך ישראל וגו' מגן עזרך וגו' (דברים לג כט), וכך אמר ליהושע אתה זקנת וגו' והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה (יהושע יג א). אף על פי כן אנכי אורישם מפני בני ישראל (שם שם ו), לכך נאמר ואלה הגוים.

[ב] ד"א ואלה הגוים. זש"ה נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה (תהלים ס ו), בוא וראה מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים, אברהם נסה אותו הב"ה, שנאמר והאלהים נסה את אברהם (בראשית כב א). דור המדבר נסה אותם הקב"ה, שנאמר הנני ממטיר לכם לחם וגו' [למען אנסנו וגו'] (שמות טז ד), ואילו מתנסין באומות, שנאמר ואלה הגוים וגו'. משל לעשיר שהיה לו כרמים, כשראה אותו יין טוב היה שותה, וכשראה את היין רע, היה נותנו לעבדו לשתותו, כך אברהם שהיה צדיק הקב"ה ניסה אותו, אבל אלו ביד האומות ואלה הגוים.

[ג] ד"א ואלה הגוים. זש"ה אמרו הושיענו אלהי ישענו וגו' (דה"א טז לה), אמרו לו ישראל רבון כל העולמים, עד אימתי א"ה שולטין עלינו, עד אימתי משעבדין אותנו, וכן דוד אומר עד אנה ירום אויבי עלי (תהלים יג ג), אמר להם הב"ה הדבר תלוי בכם, עשו תשובה ואני מכלה אותם, שנא' לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי (שם פא יד טו). אמרו לו ישראל, וכשתעשה אנו מקלסין אותך, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' (תהלים קד לה).