אגדת בראשית/כ

כתובים.

[א] כי הנה היום בא בוער כתנור (מלאכי ג יט), זש"ה לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה וגו' (ישעי' לד י). לפי שאמר מלאכי כי הנה היום בא וגו', אמרו לו ישראל יום אחד לוהטן בלבד, הרי כמה שנים שעבדו אותנו, כמה שפטים, כמה פורעניות, ואת אומר להם ולהט אותם היום הבא (מלאכי שם), אמר להם ישעיה ואני עושה אותה יומם ולילה, שנאמר לילה ויומם לא תכבה (ישעי' שם). ולא עוד אלא לעולם יעלה עשנה וגו' (שם שם). שבעה שמות נקראת גיהנם שאול ואבדון צלמות באר שחת בור שאון טיט היון וגיהנם, א"ר ינאי וודאי כל השמות יש לגיהנם, אמר הקב"ה איני צריך לאחד מהם, אלא היום אני מרתיח, ופורע מן הרשעים, שנאמר כי הנה היום בא וגו' (מלאכי שם).

[ב] ד"א כי הנה היום בא. זש"ה לי נקם ושלם (דברים לב לה), וישראל אומר לי נקם ושלם, אמר הקב"ה כשיגיע הזמן אימתי תמוט רגלם (שם שם), כשיתקיים מה שראה דניאל חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי וגו' (דניאל ב לד). כי קרוב יום אידם (דברים שם). בלעם שהיה רואה שיום הדין מאבד את הרשעים עשאו רחוק, שנאמר אראנו ולא עתה [אשורנו ולא קרוב] (במדבר כד יז), אבל משה שהיה רואה שאותו היום הוא מתן שכרם של צדיקים, אמר כי קרוב יום אידם וגו', וכן אסף אומר כי הנה רחקיך יאבדו ואני קרבת אלהים לי טוב (תהלים עג כז כח). וחש עתידות למו (דברים שם), מחיש אני ומרעיש את העולם לפרוע מהן, שנאמר יעופו כנשר חש לאכול (חבקוק א ח), ועל שאמרתם ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה (ישעי' ה יט), הרי היום הבא ואתם יודעין, כי הנה היום בא וגו' (מלאכי שם).

[ג] ד"א כי הנה היום בא. זש"ה יום אירא אני אליך אבטח (תהלים נו ד). אילו הן א"ה =אומות העולם= שאין להם תקוה, וכן איוב אומר ועיני רשעים תכלנה [וגו' ותקותם מפח נפש] (איוב יא כ), שאין להם תקוה. ומנוס אבד מהם (שם שם), אלא גיהנם פתוחה בכל מקום, והם מבקשין לברוח וגיהנם נפתחת עליהם, שנאמר לכן הרחיבה שאול נפשה וגו' (ישעי' ה יד). א"ר אחא משום ר' אבהו שש עשרה פיות יש לגיהנם, ארבע לכל רוח, ומנין, שכן יחזקאל רואה, שנאמר ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישיתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החודרת להם למען למוג לב והרבה המכשולים על כל שעריה, נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק (יחזקאל כא יט כ), הרי ארבעה חרב על כל שער ושער, ועל כל רוח ורוח, שנאמר התאחדי הימיני השימי השמילי (שם שם כא). התאחדי במזרח, הימיני במערב, השימי בדרום, השמילי בצפון, והמלאכים אומרים היכן הן הפנים, אנה פניך מועדות (שם שם). מפני ששש עשרה פיות מקיפין אותה, ארבע לכל רוח, והרשעים בורחין מיכן ונמצאים כאן, ואינן מוצאין היכן לנוס, ואיוב צווח ואמר ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש (איוב יא כ).

[ד] ד"א כי הנה היום בא בוער כתנור. א"ה אומרי' גיהנם של ישראל וג"ע שלהם, וישראל אומרים גיהנם של א"ה וג"ע שלנו, משל לשני' שהיו מוכרין אחד מהן מוכר פשתן, ואחד מהן אמינא"טון (פי' קנבוס), זה שהיה מוכר פשתן אמר אמינא"טון שלי, וזה אומר שלי הוא, אמר להן בעל הסחורה את אומר אמינא"טון שלי וזה אומר אמינא"טון שלי, הרי אש לפניכם הוא בודק איזה פשתן ואיזה אמינא"טון, כך אמרו א"ה גן עדן שלנו וגיהנם של ישראל, וישראל אומרים לאו, אמר הקב"ה הרי אש לפניכם, לכו באור אשכם (ישעי' נ יא), והאש בידך, וכן ישעיה אומר והיה החסון לנעורת (ישעי' א לא), זה סנחריב. ופועלו לניצוץ (שם שם), זה חזקיהו. ובערו שניהם יחדו (שם שם), נדבקו הפשתן נשרף, שנאמר והיו עמי' משרפות סיד (שם לג יב). אמינטון לא נשרף. שנאמר כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך (שם מג ב).