אברבנאל על דברים יז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏והנה, אמר "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" ‏להגיד, שאם יעלה על רוחם להיות ממליך עליהם איש נכרי, הנה לא יספיק השם יתברך בידם, ולא יצליחו בו, ולכן לא יעשו כן, אבל יהיה מקרב אחיהם אשר יבחר השם יתברך.

והנה, לא ראה ה' יתברך למסור בחירת המלכים בימיהם ביד ההמון, לשלוש סיבות:

  • האחת - לפי שהמלך היה עניין מזיק מאד להמון העם כמו שזכרתי, ולכן אין ראוי שיובחר כי אם להכרח גדול. ולפי שהעם לא יבחין זמן ההכרח הזה כי אם ה' יתברך, לכן לא היה ראוי להם לבחור מלך כי אם ה' יתברך.
  • והסיבה השניה - שאף על פי שהמון העם יבחר הזמן הראוי אל המלכת המלך, הנה אין ראוי שהעם יבחר בו, לפי שהדבר קשה ועמוק להכיר את יצר לב האדם, ואף על פי שנגלהו נקי, וזך וישר פעלו, אולי בקרבו ישים ארבו, וכמאמר הנביא (ירמיהו טז יב) "עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו". ולפי שהיה ראוי למלוך מי שיהיה נקי המחשבות, טהור הרעיונים, ירא חטא, שפל רוח, כמו שאמר "ולא ירבה לו סוסים" "ולא ירבה לו נשים", "לבלתי רום לבבו", לכן לא היה ראוי לעם שהם יבחרו בו, כי הם לא ידעו ולא יבינו, הזה יכשר?, וכמאמר ה' לנביא (שמואל א טו) "אל תבט אל מראהו... כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". אבל אל ה' יתברך היא הבחירה, שהוא חוקר לב ובוחן כליות.
  • והסיבה השלישית, שאף על פי שהעם ידעו הכרח הזמן וצורך השעה להמליך עליהם מלך, ויספיק שכלם לבחור בטוב ולמאוס ברע, הנה עם כל זה אין ראוי להם לבחור המלך, לפי שתהיה בחירתם אותו מחייבת דברי ריבות וקטטות עצומות ביניהם, באמור כל אחד ואחד "אני אמלוך". אבל בהיות הבוחר הוא יתעלה, מי יאמר לו מה תעשה?.

והנה, מפני הסיבות האלה, ציוותה התורה "אשר יבחר ה' אלהיך בו".

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-17-15-avr

<< · אברבנאל על דברים · יז · טו · >>