אבן עזרא על תהלים עה

<< · אבן עזרא על תהלים · עה · >>

פסוק א

למנצח אל תשחת - על נועם פיוט תחלתו אל תשחת.

פסוק ב

הודינו - בדבק למ"ד וגם בחסרונו נכון הוא כמלת זמרה אזמרך ויזמרו לך. וטעם פעמים להזכיר כי נודה לך פעם אחרי פעם, או בכל זמן.

וקרוב שמך - לענות כי כן ספרו לנו אבותינו ולא הזכיר המספרים, כמו: אשר ילדה אותה. והנכון שאלה המספרים הם נביאים שספרו לנו על שמך.

פסוק ג

כי - כדרך כי אביא הקץ אשפוט מישרים.

פסוק ד

נמוגים - אז תמוג הארץ וכל יושביה.

וטעם אנכי תכנתי – אז ידעו שאנכי הוא שתכנתי עמודיה לפנים באמת.

ועמודיה – הם הריה שלא תמוט, ועתה בהתמוטטה ידעו כי לי הארץ אעשה חפצי.

פסוק ה

אמרתי - דברי המשורר.

פסוק ו

אל תרימו קרן - על שהוא כגילכם והם בני אדם כמוכם.

אל - הטעם לא די לכם שתרימו קרנכם על חביריכם, עד שגאוה לבכם להרימו על רמים עליכם ועתה תדברו בצואר עתק - כמו ירוץ אליו בצואר.

ועתק - תאר, כמו: יצא עתק מפיכם, או יהיה תואר הצואר.

פסוק ז

כי - אל תחשבו כי בשבת השם לשפוט, כי יש במזרח או מערב או במדבר הרים, שהוא נגד ארץ ישראל מי שיושיעכם. ורבי משה אמר: כי כל מה שיש במזרח או במערב הכל ברשות השם. ויש אומרים: כי זה רמז לחכמת המזלות החושבים כי הטוב והרע והכבוד והקלון הבא לאדם, הכל במערכת הכוכבים והיתד הראשון הוא המזרחי, גם המערבי גם הדרומי שהוא כנגד מדבר הרים הם המושלים על כל האדם, ולא הזכיר היתד הרביעי כי אין כח לו בעבור היותו תחת הארץ.

פסוק ח

כי - הנה השם הוא השופט, על כן אין ראוי לכם להרים קרן בחכמתכם או בגבורתכם או בעשרכם.

פסוק ט

כי, חמר - פועל עבר מגזרת חומר מים רבים, כמו עכור.

ויגר מזה - ומזה כל כך הוא הכוס מלא, ואמר על הכוס מלא, גם שמריה כדרך רוח גדולה וחזק, והנה היין העליון ישתו הרשעים, שאינם גמורים והשמרים כפי מעלתם.

פסוק י

ואני - דברי המשורר.

לעולם - כל ימי אגיד זאת הנבואה לבני אדם, אולי יוכחו וזה הוא מדת השם הנכבד.

פסוק יא

וכל, אגדע - בדיבור כמו: וילחם בישראל, על בלק, גם תנו עז לאלהים.

תרוממנה קרנות צדיק - הפך אגדע.