לדלג לתוכן

אבן עזרא על תהלים כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א

[עריכה]


לדוד, לה' הארץ ומלואה, כי הוא על ימים - בעבור שיש מקומות בארץ יקבלו כח עליון כדרך: וזה שער השמים, על כן החל לאמר: לה' הארץ בעבור בהר ה'.

וטעם: לה' הארץ – כי בדרך התולדת נבראה להיותה תחת המים ובחפץ השם יבש קצתה והיא המחצה אשר הוא מגולה, על כן כי הוא על. ויאמר רבי משה: כי פירוש על כמו עם כמו ויבואו האנשים על הנשים והטעם שלא היה על מתכונת ישרה שיחיו בני אדם עליה, כי אם שיהו סביבה ימים ונהרות. ובן בלעם אמר: כי הטעם שאינה רחוקה מנהר או ים.


פסוק ג

[עריכה]


מי, הר ה' - זה הר המוריה וזה המזמור חברו דוד אחר דבר גורן ארונה היבוסי.

ומי יקום - הטעם לדור בו.


פסוק ד

[עריכה]


נקי - בעבור היות כל המעשים בידים הזכיר נקי כפים שלא עשה רע והוא בר לבב שהוא העיקר ונפשו עצם כבוד השם, כמו: נשבע ה' בנפשו.

וכתוב נפשי – דרך כינוי, בעבור כבוד השם על דרך: והייתי אני ובני שלמה חטאים כאשר פירשתיו, והנה הזכיר המעשה והלב והלשון.


פסוק ה

[עריכה]


ישא - אמר: ישא ברכה כנגד: לא נשא לשוא נפשי.


פסוק ו

[עריכה]


זה - רמז לדור שנבנה הבית בימיהם במות דוד ואחר כך שב לנכח השם, כי זה הדור הם מבקשי פניך.

סלה - באמת.

יעקב סלה - פירוש הם זרע יעקב ואין צורך לפירוש, אחר שאמר תחסר מלת אלהי יעקב.


פסוק ז

[עריכה]


שאו - אמרו קדמונינו ז"ל: כי זה רמז להכנס ארון אל בית קדשי הקדשים, על כן כתוב למעלה במקום קדשו וזה שאומר לשערים - דרך משל. והטעם: היות המקום ששם הארון נכון מכל הר גבוה ונשא, בעבור הכבוד ששוכן שם.

וטעם שערים ופתחי עולם – שהם רבים.

ופתחי עולם - שהם עומדים לנצח, בעבור כבוד הכבוד.

וטעם מלך הכבוד – שבעבורו היה כבוד הבית הגדול.


פסוק ח

[עריכה]


מי - אם ישאל השואל: מי זה מלך הכבוד? התשובה: ה' עזוז וגבור שֶיַרְאֶה גבורתו במעשיו וילחם בעבור קדושיו, והנה הטעם כי בשכון הכבוד בין ישראל ישבו לבטח, כי לא יפחד מן האויב.


פסוק ט

[עריכה]


שאו - פעם שניה, רמז לשוב הכבוד בבוא הגואל, כי לא היה הכבוד בבית שני.

וראשיכם - הראשון בעבור אחר, כאילו אמר ושאו פתחי עולם ראשיכם.


פסוק י

[עריכה]


מי - תוספת והוא בעבור שיעמוד בית שלישי ולא הזכיר גבור מלחמה בעבור וכתתו חרבותם לאתים והארץ תשקט מכל מלחמה.

וטעם ה' צבאות – שיהיו אנשי הדור כמו מלאכי השם.

וטעם ה' צבאות – כי נקרא השם ככה, בעבור צבא השמים כאשר פירשתי, לא בעבור צבא ישראל כאשר אמר הגאון.