אבי עזר/שמות/כה
ב
[עריכה]"מלת ויקחו מגזרת סורה". כי גזרת סור הוראת על התרחקות כמו סורה ממני. אבל לפעמים מורה על התקרבות בלשון קצרה. כמו סורה אלי פירושו שיסור ממקומו ויבא אלי. וכן גזרת ויקחו הוראתו כמו ויתנו אך הוא משמשת בלשון קצרה. הוראה אחת שהיא שתים. היינו ויקחו מהאנשים הנותנים ויתנו לי. והנכון אצלי שתיבת ויקחו לי על דרך לך לך פסל לך. וקחו לכם צאן וכדומה. ועיין בדברי הרב בפרשת בהעלותך בפסוק תקח לחטאת:
ו
[עריכה]לצורך המאור כמשפט. הנה הרב מפרש בקיצור נמרץ על פתחות הלמ"ד המורה במקום ה"א הדעת. כיון שידוע שהיה דולק תמיד להאיר בלילה. כמו שנאמר לבערם כמשפט. ושייך שפיר פתחות הלמ"ד כמשפט הדקדוק. ואחר כך משיג הרב על הסוברים הסמים בעבור קטורת כי סוברים שלא היה בשמים בקטורת. וסמים ובשמים לא היה אלא לשמן המשחה בלבד. ואנחנו מצינו בפרשת ויקהל את הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטורת הסמים. אלמא דגם בשמים היה לקטורת הסמים כדמסיים הרב בלישנא. ועיין בדברי הרב פרשת תצוה בדיבור המתחיל כתית למאור:
טו
[עריכה]"לא כתב משה ספר". כי לא נכתבה עד סוף הארבעים קודם מותו. עיין מזרחי. ומה שכתב הרב וספר התורה שמוהו מצד בחוץ. פלוגתא בגמרא. דבבא בתרא. וערש"י האזינו:
יח
[עריכה]"כי צורת כרובים". הנה הרב ר"א מזרחי כתב על דברי הרב לא דבר נכונה עיין שם:
כא
[עריכה]"ואל הארון כמשפט הלשון". כי פתח הה"א נחלף לקמץ להשלים דגש הבא אחר ה"א הדעת. וזה שכתב הרב כמשפט הלשון:
כב
[עריכה]"לא אבין איך יכחיש". הנה מתרץ דברי רש"י שכתב ששני כתובים והשלישי מכריע ביניהם. כתב הרב שאין צריך להכרעה. כי אהל מועד כולל משכן ואת כל אשר בו. ומה שכתב הרב וי"ו ואת כל אשר אצוה וכו'. וכן נמצא ברש"י ותימא שלא נמצא כן לפנינו בכל ספרי הגולה ואף בעל אור תורה ושאר מגיהים לא הביאו כלל גירסא זו:
מ
[עריכה]"מלת מראה זרה ואיננו כדרך מושלך". עכ"ל דלא תוכל לומר שהוא בינוני פעול מהפעיל והשורק נהפך לקמץ חטף על דרך ויקם אברהם ותמת שרה שגזרת ראה הוא מהפעלים עומדים ואין לו פעול כלל כי אם נראה לבד פירוש הוא הרואה והוא הנראה כי הרואה אינו פועל רק מקבל דמות. כי הרב סובר כדעת אריסטו שצורה מוחש בא על העין ונתרשמו המוחשים בחלק שבו כח הראות מן העין ואין כן דעת גאלינס ושאר מחקרים: