אבי עזר/שמות/כא
ב
[עריכה]שבאו שנים משרתים. כי לא יבואו כינוי עם ה"א הדעת יחדו על כן סובר הרב שבאו בה שני ידיעות. וגם כאן באו יו"ד חפשי ולמד ליחס והמלה שם התואר לבן חורין. ואף כי לא מצינו כלל הלמ"ד ליחס והשוה הרב מלה זרה לזרה אחותה והדברים דחוקים:
ד
[עריכה]"אם אדוניו יתן". וככה מלת אלוה. כי נאמר בכינוי יחיד בלשון רבים דרך כבוד אלהים. ומה שנאמר זו כחו לאלוהו הוא דרך בזיון הנה גם היום דרך לשון העמים לדבר אל אדון בפניו בלשון רבים:
י
[עריכה]"ועונתה. מגזרת עת". כמו אמת מגזרת אמן. לכן נדגש תי"ו אמתו ותי"ו עתה להוראת על נו"ן החסרה. והיא מגזרת ענת. ועונתה נכתב בשלמות כאשר יקרה לחסרי נו"ן. שפעמים באו בשלמות והוראתה על זמנה ועתה הידוע:
יא
[עריכה]"אחז דרך קצרה". לא יתכן דבקות בשם המספר. כי תמיד נסמך המספר לנספר או הנספר למספר בין שבאו במשקל הדבקות או במשקל הנפרד. אמנם לפעמים בא בסמיכות על דרך קצרה:
יד
[עריכה]"טעם להרגו". דמקור בא במקום המחשבה וכן כי תחל לזנות. תקחנו למות. והדר מפרש הרב אגב אורחא טעם על תחל הנכתב בשני ציריי"ן וק"ל:
יט
[עריכה]"ורפא ירפא". כונתו על מה שכתב לקמן. כי חולאים הפנימים באים מרבוי מאכל או משינוי אויר. והדבק בשם יחזק החום והליחה בכח הנשמה ואז יחיה האדם יותר מזמן קצב. נמצא חולי הפנימי ביד האדם לרפא את עצמו ולהדבק בנשמתו והיא תצעדנו אל חיים ובריאת גופו. לכן בחולאים הבאים מחוץ למות קודם זמנו הקצוב כמו מיתת מלחמה או רעהו מכהו בסתר ועיין בירושלמי פרק במה מדליקין מימרא דר' חייא על פסוק כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת. ואם דבק בשם יצילנו מכל אלה. ותחת אשר האיש המוכה לא עבד את ה' בתמימות ונותן הבחירה חפשית ביד רעהו או אדונו להכות אותו פצעים וחבורות צריך ליקח רופא לרפאותו. לכן קאמר בלשון כבד ורפא ירפא על ידי אחר תחת אשר לא רפא את עצמו:
כא
[עריכה]"הנה יוקם שהוא מבנין". לכאורה דברי הרב מתנגדים נגד המדקדקים השמים מרחק רב בין בנין פועל הדגש לנפעל. אך הרב בא במתק שפתיו להורות שהוא מחסרי נו"ן. ולא תאמר שהוא על דרך הוקם המשכן מנחי ע"ן. לכך קאמר שהיא מחסרי נו"ן אשר נחסר מקומו מהבנין הזה אבל הוראתו כאלו נכתב יונקם. כמו יותן מים על זרע. ואי לא מסתפינא מחקתי שלש תיבות שהוא מבנין נפעל וקרי ביה כמו יונקם:
לה
[עריכה]"אמר בן זוטא". כי יש שני מיני סמיכות. אחת חסר של. והשני השם עם התואר. כמו נהר פרת. וחשב בן זוטא כי שור רעהו הוא ממין השני. והשיב לו הרב שהוא דומה לסמיכות ראשון. כמו שור איש המורה שור של איש כן שור של איש רעהו והוא הדין גדי וטלה במשמע וק"ל. ולא נעלם ממך חלוק נכון בין זרע מרמים לזרע ברוכי ה':